כניסה לחברים רשומים



מר זאב אבלס, יו"ר דירקטוריון בנק איגוד, לשעבר המפקח על הבנקים


אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות שקשורות למה שנאמר כאן. אמיר בדברי הפתיחה שלו התייחס לנושא של הקונפליקט שקיים בין הרגולטור לבין המפוקחים והתייחס גם כן למחסור בחקיקה בתחום הזה. אני רוצה להעיר את העניין הזה של החקיקה, כיוון שהוא חשוב מאוד.
צריך לזכור שהפיקוח על הבנקים בנוי על תשתית של שלושה חוקים עיקריים. אחד זה פקודת הבנקאות, השני זה חוק הבנקאות רישוי והשלישי זה חוק הבנקאות שירות הלקוח, ששמה פחות או יותר מוגדרים הסמכויות ותחומי הפעולה של הפיקוח על הבנקים.
החוק המרכזי שעליו מושתתת עבודת הפיקוח על הבנקים זה פקודת הבנקאות מ- 1941. אנחנו נמצאים היום בשנת 2003. החוק הזה אומנם הוא שונה, הוא תוקן, התווספו אליו דברים, אבל עדיין ביסודו הוא חוק משנת 1941.
אני חושב שחלק מהקונפליקטים שיש בין המערכת הבנקאית לבין הפיקוח על הבנקים, לא יהיו אם יחוקק חוק בנקאות כולל מודרני שיגדיר במפורש את מערכת היחסים שבין המפקח לבין המערכת הבנקאית.
ניסיונות לחוקק חוק כזה נעשו מזה שנים. אני זוכר כשאני הייתי מפקח, ניסיתי לדחוף את הנושא הזה, זה נתקע במשרד האוצר, זה נתקע בוועדת שרים לחקיקה, אי אפשר היה להזיז את זה.
אני חושב שכשם שהנושא של חוק בנק ישראל מודרני שיענה על הצרכים נמצא עכשיו בדיון ציבורי, גם העניין הזה של חקיקה בנקאית או חוק בנקאות כולל צריך להימצא בדיון ציבורי. זה גם כן יפתור את הבעיה או יפתור את התחושות שיש לאנשים לגבי זה שהמפקח חורג מסמכותו, הוא פרטני מדי, לא מתייעץ עם גופים מתאימים.
אני חושב שבהצעת החוק שאני זוכר אותה עוד מזמני, יש תשובות ופתרונות לדברים מהסוג הזה, ואני חושב שקידום החוק הזה במידה רבה ימנע חיכוכים מיותרים בין הפיקוח על הבנקים לבין הבנקים ולבין מערכות אחרות ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר, לדחוף את זה.
כשם שדוחפים את חוק בנק ישראל, כולל מועצה מוניטרית או איך שקוראים לזה, יכול להיות שצריך גם כן מבנה כזה ליצור ליד המפקח על הבנקים.
אני רוצה להתייחס גם כן לנושא אחד באופן פרטני שהוזכר כאן והיום נמצא על סדר היום וזה ההוראה של המפקח על הבנקים ביחס לדירקטוריונים ואני כדירקטור, כיושב ראש דירקטוריון מרגיש שאני חייב להגיב על העניין הזה.
ראשית, אין ויכוח לגבי ההגדרות של תפקידי הדירקטוריון. תפקידו של הדירקטוריון זה הכוונה וקביעת מדיניות ואין חולק על כך שדירקטור אפילו אם הוא יו"ר דירקטוריון, אין לו סמכות ואין לו זכות ואין צורך שיתערב בניהול השוטף.
יחד עם זאת צריך לזכור שבתאגיד בנקאי דירקטוריון הוא שונה במידה רבה מדירקטוריון בכל תאגיד אחר, כי יש לו גם כן סמכויות ביצועיות. אני לא מכיר דירקטוריון שבתחום אחר שיש לו סמכויות לתת אשראי וסמכויות לתת אשראי הן סמכויות ביצועיות, הן לא סמכויות של הכוונה, של מדיניות ושל פיקוח.
לכן ההתייחסות לדירקטוריון של תאגיד בנקאי היא צריכה להיות קצת שונה מאשר ההתייחסות לכל דירקטוריון אחר כי יש בו גם כן איזה שהוא אלמנט אקזקוטיבי.
ההוראה כפי שהיא מנוסחת היום או כפי שהיא כתובה היום היא מקבילה לדעתי את יכולת הדירקטור לשאוב מידע ונתונים באופן ישיר ובלתי אמצעי כולל הצלבות מידע, ואני חושב שדירקטור חובתו לעשות את הדברים האלה, אם הוא חושב שיש צורך בכך.
אינני משפטן, אבל אני יודע שבחוק ניירות ערך יש אפשרות לדירקטור לבקש ייעוץ מקצועי או עבודה משפטית בשירותו. אם הוא יכול לעשות את זה, לבקש את זה מגורם מקצועי, אני מניח שהוא יכול לעשות את זה גם כן בעצמו ולכן אני לא חושב שיש פה סתירה בין חוק החברות לבין היכולת של הדירקטור לברר דברים, לברר אני אומר ולא להנחות ולא לתת הוראות.
צריך לזכור שעבודת דירקטוריון לא מתמצת בישיבות דירקטוריון. היא לא מתמצת בישיבות הוועדות של הדירקטוריון, יש עבודת הכנה רבה לדירקטור כולל בירורים טכניים שיכולים לחסוך ולייעל הרבה מעבודת הדירקטוריון. שיחות ההברה אליהם לא באות להחליף את התבונה הקיבוצית. הדברים האלה מסרבלים את עבודת הדירקטוריון ועושה אותה לכמעט בלתי אפשרית.
אני חושב שהבעיה איננה או אין ויכוח לגבי התפיסה. הבעיה היא לגבי האמצעים ליישום התפיסה. אני חושב שבאמצעים ליישום התפיסה צעד המפקח צעד אחד רחוק מדי מבחינת היישום והפרטנות ויזכרו מקודם את הפרטנות בהתייחסות של הפיקוח, את הפרטנות שבה הפיקוח מתייחס לדברים.
עוד נגיעה בשניים-שלושה משפטים לגבי נושא שעלה כאן וזה הנושא של הגופים החוץ בנקאיים והבנקאיים.
אני חושב, אלי התייחס לזה במידה מסויימת, הנושא של פיקוח אחיד, ואני חושב שחשוב להדגיש את זה במיוחד על רקע ההתפתחויות שקורות בשוקי הכספים וההון. המשקיעים המוסדיים וחברות הביטוח נכנסים לתחומי פעילות בנקאית. אני מברך על התחרות הזאת. אני חושב שהיא חשובה, אבל צריך לזכור דבר אחד, שהתחרות הזאת היא צריכה להיות גם כן הוגנת ועצימות הפיקוח שיש על הבנקים היא צריכה להיות שווה גם כן על השחקנים האחרים שפועלים באותם תחומים.
אני חושב שזה בלתי מתקבל על הדעת שמי שפועל באותו תחום, עצימות הפיקוח לגביו היא שונה מכיוון שהוא מוגדר כחברת ביטוח ולא כבנק, ולקוח שמפקיד פיקדון בבטוחה ולאחרונה בטוחה יצאה בקמפיין או בעיתונות יצא איזה שהוא קמפיין על כך שהם משלמים ריביות גבוהות, אני חושב שמפקיד או לקוח שנמצא בבטוחה, צריך לקבל את אותה הגנה שנמצא לקוח בבנק.
אני חושב שאחד הפתרונות זה ה- A0, זה אותה רשות משותפת לכל הגופים שפועלים בשוק הכספים, אבל מה שחשוב הוא שיהיה תיאום כזה שעצימות הפיקוח תהייה שווה לגבי פעילויות דומות ולגבי לקוחות שיש להם אותן פעילויות רק בגופים שונים. תודה.

פרופ' אמיר ברנע, דיקן מייסד, בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה: תודה לזאב. רק שתי הערות מהירות לפני שאני מעביר את רשות הדיבור למתדיין הבא שלנו, לד"ר יורם טורבוביץ.
הראשונה, כנראה דברים שרואים מכאן לא רואים משם ואולי המסלול הראוי למפקח על הבנקים זה קודם תהייה בבנק, פונקציונר או יושב ראש מועצת מנהלים ואחרי זה מפקח ולא להפך, אולי הדברים מקבלים זווית קצת אחרת.
הדבר השני, לגבי בטוחה צריך לקחת כמובן בחשבון שאם חס וחלילה יקרה משהו לבטוחה, אני לא מאמין שבנק ישראל או משלם המסים בעצם יעמוד אכן לסייע למפקידים כמו שהוא עושה כאשר בנק מתקשה לעמוד בהתחייבות שלו, כך שלמעשה הטרייד אוף הזה בין המטריה הזו שמעניקים לבנק שמוזילה את עלות המקורות, עדיין קיימת גם אם הפיקוח הוא לא שווה לכל רוחב המגזר הפיננסי.
מר זאב אבלס, יו"ר דירקטוריון בנק איגוד, לשעבר המפקח על הבנקים: אמיר, אין שום מחוייבות של בנק ישראל לעמוד לימין המפקידים בבנקים.
פרופ' אמיר ברנע, דיקן מייסד, בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה: כן, אבל לפי ספר התקציב הוא משלם. אין לו מחוייבות והוא משלם, אתה רואה. תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור לד"ר יורם טורבוביץ, המתדיין האחרון, בבקשה.


  גרסה להדפסה
הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד