כניסה לחברים רשומים



עתיד תעשיות הביטחון

 

יו"ר: עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון.

 

יש לנו הרבה במה להתגאות בנושא זה. אין לערבב בכך את הביקורת. ניסוי החץ היום אפשר להתווכח עליו אך לא על ההישג שבבניית המערך הזה. קשה להפגיש שני גופים גבוה בשמיים ובטח ובטח שזה קשה למדינה קטנה אך בתחום זה אנחנו מעצמה. התעשייה הביטחונית תפרח כל עוד זהו מצבנו האסטרטגי. כל עוד נזדקק לצבא תתקיים תעשייה זו אלא אם יהיה לה ערך כלכלי עצמאי.   

צה"ל דורש את הטכנולוגיה הכי טובה כדי להשיג יתרון איכותי ואת זה התעשייה העניקה לו. אך היא לא תוסיף לעשות זאת ללא פרמטרים כלכליים. יש להוסיף לשאוף למצוינות מבלי להיות נטל. התעשייה אינה נטל ועלינו לערוך שינויים כדי שזה יישאר כך. יש למזג ולבטל כפילות בתשתיות שהן לא ביכולתנו.  

המ"מ צריכה לצאת מתעשייה זו וכבר בשנה זו זה יקרה. התעשייה הממשלתית פשוט אינה יעילה דיו. אפשר לשפר, לשאוף להתייעלות ולתחרותיות מול חו"ל. ניתן בקלות לעשות שינויים מבניים וזה לרוב קורה בשעות משבר.  

 

עתיד תעשיות הביטחון" - דו"ח צוות עבודה


מר משה קרת, מנכ"ל התעשיה האווירית בע"מ

קיימים פתרונות ייחודיים אותם הציעה התעשייה הביטחונית וזה מוכח כלפי העולם. 

התעשייה הביטחונית מחויבת לספק פתרונות ייחודים לטובת צה"ל ולטובת ההרתעה הישראלית. 

ההיבט הכלכלי של התעשיות הביטחוניות הוא בסימן תהפוכות גדולות שהובילו לכך שתעשייה זו הפכה לנדבך משמעותי בנושא הכלכלה. הייצור הביטחוני הוא ערובה לפריחת המשק והכלכלה. התעשיות הביטחוניות במערב מהוות מרכיב חשוב בכלכלה העולמית במיוחד בתחום הייצוא שהפכו אותן למעסיק גדול מאוד. יכולתה של התעשייה הזו להתחרות בשווקים עולמיים מעידה בעיניי שהייצור המקומי הביטחוני מהווה ערך מוסף בכלכלה. 

יתרה מזאת יש לכך השפעה גם בהיבטים טכנולוגיים בשל היותה תעשייה צעירה. הטכנולוגיה האזרחית מוטמעת כיום גם ברמה הצבאית והיא מציבה סטנדרטים גבוהים שיש לדאוג לשמר אותם בהמשך. 

היבט נוסף הוא התעסוקתי – חברתי. תעשייה זו מהווה חלק גדול בביקושים במשק מה שהביא שוב לתרומות חשובות ולקליטת עולים חדשים ואקדמאים. 

התעשייה מחברת בין מספר היבטים מה שמבטיח את המשך כוחו של צה"ל ולכן יש להגדירו כתשתית לאומית לכל דבר ובכל מצב.

 

 

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים בע"מ

 

מדבר על תעשיית הביטחון מההיבט הכלכלי. המשק נמצא במיתון למעלה משבע שנים ועל סף תהום. 

דבריו של קודמי מוצדקים הם. קבלנות חוץ היא פתרון שיש להשתמש בו. הייצור הביטחוני בישראל הוא משמעותי ביותר. אין לנו תעשייה שגדולה עלינו והיא יכולה להיות העוגן של המשק הישראלי. התעשייה שווה קרוב ל-4 וחצי מיליארד דולר והיא מוכרת בפערים גדולים משאר התעשיות. פרוייקטים מסתכמים בפערים גדולים אף יותר. התחשיב של ניר גלעד נותן לנו ערך מוסף גדול מאוד וכשמדברים במונחי ערך זה מדבר על כך שכל דולר השקעה בתעשייה נותן פי כמה וכמה. הערך האלטרנטיבי של התעשיות הצבאיות הוא קרוב לאפס. אם המשק ייצא מהמיתון ב-2004, רק ב-2010 נצמצם את האבטלה ל – 10%. המשק הישראלי כיום מצביע על כך שהערך האלטרנטיבי של עובד הוא 4000 דולר. על פני זמן כל דולר שיוצא על פיתוח נשק ייתן באזור 5 דולר בסוף עם תשואה של 15% למעשה בממוצע.  

יש לנו הזדמנות לחסוך כסף ולצמצם כלים בצבא ביחס ישר. אם נהפוך את הצבא עד 2010 נקבל הקטנה בכ"א ובהוצאות ושיעור תשואה של מעל 7% על כל המעבר הזה. כלכלית נטו אם הצבא מסכים זה הפיכת 2 לאחד. (מרכבה סימן 4) . הערך האלטרנטיבי עד 2010 יכול בתעסוקה מלאה להפסיק ליצור. הצבא יהיה מודרני ויוכל להפנות כ"א לדברים אחרים. התעשייה יכולה להתמזג כמו בכל העולם ליחידה אחת. ואנחנו סובלים מזה שאנחנו נשארים ביחידות קטנות. תעשייה אחת תחסוך רק בשיווק והנהלה עוד 170 מיליון דולר לפני מס. אנחנו יכולים להגיע ל-3 וחצי מיליארד דולר רווח. התעשייה שלנו היא העשירית בגודלה בעולם ועלינו לנצל את זה כלכלית בגלל חלומות על שלום.  

יש מתנגדים למיזוג התעשייה כי זה מונופול. לא נכון. רוב ההזמנות הן מספק יחיד, תמיד יש אלטרנטיבה לייבא וחוץ מזה תמיד לממשלה יש יותר כוח. יש לפתור את השינויים המבניים כדי שלא נשקע עמוק יותר בשנתיים הבאות.

 

 

ניר גלעד, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר

 

אם מסתכלים היסטורית על תפיסת ביטחון יש ליחס לאבות המייסדים את ההצלחה בבניית סדר העדיפויות של המדינה. תהליך שביסס תפיסת עולם סביב צה"ל והתעשייה הביטחונית. הסכמי השלום מחד והטרור מאידך מחייבים התמודדות חדשה לתעשייה זו. תהליך התפיסה שבו החיים חשובים מאיכותם הולכת ומתעוותת במרוצת השנים בחקיקה עד עכשיו. תעשייה זו היא מרכזית לנוכח האיומים ולמרות זאת לא הוגדרה אפילו לא ע"י משהב"ט כתעשייה מרכזית ועצמאית אלא כמערכת הכפופה לצבא. משברים כלכליים הוכיחו שמשהב"ט ויתר לצה"ל והעביר אליו את האחריות על גוף שהיה צריך להישאר בשליטת הממשל. מהלך זה והתחזקות הצבא מול משהב"ט גרם לכישלון עד היום למרות שהמערך האסטרטגי נפגע פחות. 

תוכניות הבראה שונות חידדו את היחס של בת חורגת כלפי התעשייה.  

מה קרה לצבא בשנים האחרונות? בחלוקת המשאבים התעשייה נפגעה קשות והפכה לנטל כלכלי . תהליך ההבראה עלה לנו בכספים רבים. בימים אלה אנו בעיצומו של משבר כלכלי בו נדרשת המערכת שוב לקיצוצים.  

התעשייה הביטחונית ספגה פגיעות קשות מקיצוצים אלו. ההתייעלות בעקבות המשברים הביאה לתמורות בנושאי שכר ופיתוח והתעשייה צמחה מחדש כנכס כלכלי וגורם טכנולוגי משמעותי. התוצרת של התעשייה הפכה משמעותית מבחינת רווח. מקבלי ההחלטות מחזיקים בכלי שעשוי לשפר את ייצוא המדינה עד לבלי הכר. ע"י שינוי תפיסה, מערך הכוחות וסידור מחדש ניתן להצליח. האוצר מנסה כבר שנים להוכיח שיש לנו צבא בזבזן ביחס לצרכיו ועמדות אלו אומצו בוועדות שונות. איזה שינוי עשוי להתרחש אם רק מסקנות אלו יבוצעו. מיליארדי שקלים שיחסכו לא היו מביאים אותנו למצבנו הנוכחי. אנו עדים לחלוקת משאבים מעוותת עקב הימצאותה של מערכת השוגה פעם אחר פעם. צה"ל פיתח מערכות חשובות המהוות תעשייה עצמאית שיוצרת ערך מוסף שלא מומש. יש למקם את התעשייה כעוגן כלכלי. מהלך של שינוי בלא הגדרה מחודשת של חלוקת האחריות לא יהיה מהלך אמיתי. הוצאת תעשיות מצה"ל למערכת הביטחון חובה היא. יש להוביל מערכים שונים לאחריות התעשייה כך שיתאפשר ייצוא וצמיחה מפני שמדובר בייצוא בסדר גודל של 3 מיליארד דולר המהווה 70% מכלל הייצוא. 

לסיכום, שינוי הגדרה מחדש והעברת תשתיות החוצה יובילו לרווח עבור כל המעורבים בדבר. משרד האוצר חייב לצמצם כ"א ולסייע במקורות מימון ולפתוח אפשרות לניצול כוח הייצוא. 

 

אליעזר זנדברג, שר המדע והטכנולוגיה - התעשיה הביטחונית בישראל והשפעתה על התשתית המדעית

 

מדבר על היחס בין תעשיות ביטחון ומדע. 

תעשיית הביטחון היא אלמנט חשוב בהיבט של הכלכלה הישראלית מבחינת ייצוא וייצור כשמוציאים כל עניין ביטחוני  של יעילות ואיכות מכלל שיקול.  זו טעות כשהשיקול הזה עולה בסדר עדיפויות.  

האם אנו מנצלים את היכולת השיווקית שלנו כדי להרוויח? דיברו על ערך אלטרנטיבי אפס. אני לא מסכים כי יש גם היום אלטרנטיבות ובכל זאת השלכות של פיטורים הן משמעותיות במידה זו או אחרת.  

אם אנו מוותרים על יכולות לטובת צמצום נגרם נזק. 

אני יכול לציין את קשרי המדע ושהפעילות המדעית בתעשיית הביטחון הביאה לתפוקה לשני המרכיבים. זה חשוב כי פגיעה בתעשייה הזו תפגע בהתפתחות המדע. 

יש לראות בתעשיית הביטחון נדבך שיש באפשרותו לקדם את ישראל כלכלית. מערכת שעסוקה בהיבטים ביטחוניים גרידא תיכשל מלעשות זאת ומן הראוי שיוקם גוף חיצוני שיבחן תרומה למדע, שיקולי אבטלה, השפעה על עיירות פיתוח ברמה החברתית ויש אולי לשקול רשות שתתערב בקבלת ההחלטות הקיבעונות של היום. 

 

  

 

יוסף אקרמן,נשיא ויו"ר מועצת המנהלים של אלביט מערכות בע"מ

 

האם עשינו הכל כדי להביא לכך שהישגי התעשייה ישמרו גם בעתיד?  

התעשייה הביטחונית בישראל מתאפיינת במאפיינים חיוביים כמו לדוגמא: כ"א מקצועי ומיומן  וקשר אינטימי בין התעשייה לצה"ל שמסייע לה. ובכל זאת יש מה שפוגע: בעלות מ"מ חזקה על תעשייה- 70% בהשוואה ל 0 בארה"ב שפוגעת בגמישות וכן מספר רב של חברות המרכיבות את התעשייה ביחס לחו"ל. זה גורם לכך שבעשור האחרון על אף הישגיה, התעשייה מבחינה כלכלית מפסידה כסף.   

יש לדרוש הקצאת 5 מיליארד לפחות לשימור התעשייה. כל שקל פחות יהרוס את הבנייה.  

עלינו להגיש הצעה למ"מ: 

להקטנת עלויות 

מיזוגים – למינימום של שתיים או שלוש חברות 

הקצאת כסף למו"פ, תמיכה בעובדים. 

אם לא, ניוותר עם תעשייה חלשה.  

 

גיורא שלגי, נשיא ומנכ"ל רפא"ל - רשות פיתוח אמצעי לחימה 

נותן דוגמא: 

מציג "טיל" קטן שהוא בעצם מצלמה בתוך קפסולה שנבלעת על ידי אדם אשר נותנת לרופא תמונות מהמעיים.  המוצר הזה אינו חדש אלא קיים כבר חמש שנים והוא ייחודי בעולם.   

יש חברה בשם "גיוון" ששווה כמה מיליארדים שמעסיקה עובדים ביקנעם וזו דוגמא למה שתעשייה שלנו יכולה לעשות. אין הרבה תעשיות בכזו רמת מצוינות. יש למזג את התעשייה לגוף גדול. 

 

שאלות ותשובות: 

דובר: 

הדבר העיקרי הוא שאין עתיד לתעשייה זו מבחינה כלכלית אם המ"מ לא תעזוב את בעלותה עליה. חייבים להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. יש לנצל את כוחה הכלכלי של התעשייה. 

 

דוד עברי: 

המצב כיום לאחר ה-11 בספטמבר הוא שהתקציבים גדלו. הנושאים של הפרטת השירותים אין בהם פתרון לתעשיות גדולות. יש להיות גמיש ומהיר ואת זה נשיג באמצעות תעשיות קטנות. תקציב הביטחון לדעתי בדרך להפרטה. יש להתייעל בייצור ולא בשירותים. איחוד תעשיות אינו רלוונטי. תעשיות קטנות מצליחות יותר בנושאים אלה וחבל שנפסיד בתחרות הזאת. יש להפריט ולתת לכוחות השוק לפעול.  

 

 
 
הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד