כניסה לחברים רשומים



התפתחויות במשק האנרגיה - דיון

 

                                                

דובר מהקהל:        עד כמה שאני זוכר, קיים צינור דומה במצרים ושנקרא "Sumed" - אלא אם כן הוא בוטל בחמש שנים האחרונות, ולא בדקתי את העניין, אולי הפציצו אותו, אבל אם לא, אז הוא קיים בערך בסדר גודל דומה יותר  - לא הזכרת את זה בכלל. והם יכולים לעשות את אותו הדבר, אני לא יודע, כאילו לא הזכרת את זה בכלל, הם יכולים לעשות אולי אפילו יותר, כי יותר נפט יכול להגיע לשם. עוד הערה אחת, מה, איך מתחברות שתי ההרצאות? נאמר שאם יגיע הרבה נפט גולמי לאזור הים התיכון, אז אלי גם תתגבר התחרות למוצרי נפט ואז, החשיבות שכן מפצלים, לא מפצלים, היא אולי תהיה יותר קטנה, זו אולי שאלה לשניכם.

 

מר אורן שחור:       אז לשאלה השניה, יתייחס אוהד. אני רק רוצה להגיד לך, אני לא שכחתי, יש צנרת בכלל, שלא עסקתי בה. אתה מדבר על הצינור שהולך מעין סוקנה לאלכסנדריה. זה  צינור כפול 42 אינצ', הוא חד כיווני, הוא לא דו כיווני, הוא מוביל דלק סעודי והוא בבעלות סעודית. לכן, לסעודים לא כדאי להעביר דלק בכיוון ההפוך. אני לא אומר את זה סתם - אני אומר את זה מתוך שיחות - ועובדה שכרגע זה עוד לא קורה, והצינור הזה הוא ב- full capacity גם, הוא צינור מלא, ולכן, אנחנו בהחלט מתמודדים מול הסוגיה הזאת. הוא מוביל את הדלק הסעודי, הוא מלא, יש לו תפוקה מלאה לשני הצינורות, זה שניים, זה שני צינורות, שהולכים מדרום לצפון וזה לא דבר, שבסתירה למה שתיארתי. הפתרונות כרגע הם מול התעלה ומול הפתרונות האלה אנחנו מתמודדים ומתמודדים יפה. אז זאת התשובה לעניין הזה. בנושא של גיוון דלק, אני מסכים איתך, יש פה סוגיה מאוד מעניינת, אבל בוודאי אוהד יתייחס לזה.

מר עמיר מקוב:      תודה רבה. אני רוצה לתת רשות הדיבור, כמגיב, לד"ר עוזי ארד, שהוא עצמו חוקר ומומחה בינלאומי לאסטרטגיה של נפט. עוזי, בבקשה.

מר עוזי ארד:          עשיתי את זה לפני שלושים שנה ואז הזרימה היתה בכיוון הישן. לא, מה שרציתי זה לציין תימוכין לדברים, שאמר אורן לפני כמה ימים הייתי בארה"ב, בפגישה עם גורם מאוד מעורה בשוק הנפט העולמי והוא פשוט בא בדברי תוכחה כלפינו, ישראל, תחת הטענה, שאנחנו לא יודעים על איזה אוצר בלום אנחנו יושבים. הניתוח שלו היה מבוסס על הנתונים, שבעצם נאמרו פה לגבי העובדה, שיש פה כושר אחסון בהיקף גדול ולגבי העובדה, שיש פה כושר הולכה בכיוון הנכון ובהיקף גדול של עד מיליון חבויות ליום, חצי, עד מיליון חביות ליום. אבל לזה הוא הוסיף את מצב השוק של היום והוא טען, שכבר היום הולך להיווצר מחסור גדול בכושר אחסון, עקב דלקים, שמחפשים מקורות אחסון והנה לנו יש אותו ודבר שני, הצרכים הגוברים והולכים להולכה של הנפט מברית המועצות, לשעבר, לכיוון השווקים האסיאתיים. הוא הוציא מעטפה, כרגיל, לקח עט וישר אמר איזה תמלוגים אפשר להוציא מזה והוא אמר: על האוצר הזה אתם יושבים, תגידו תודה, לפעמים החיים עובדים גם לטובתכם. אני מניח שלפוטנציאל הזה כיוונת, אורן.

דובר מהקהל:        אני מפנה את השאלה דווקא אליך, כשדיברת על הפוטנציאל ועל הניסיונות להביא לחיסכון. בשנים האחרונות מתגלגל יותר ויותר הנושא של הביו-דיזל -של הדיזל, שמופק משמן צמחי, הדיזל שמופק מכך, שניתן לגדל צמחים מפיקי שמן, חוחובה וצמחים נוספים ולהפוך אותם לדיזל. אני לפחות מכיר את המקרה האולי ציורי, אבל פה בארץ מסתובב רכב, שנוסע על דלק דיזל, שמופק משמן פלאפל שרוף. כלומר, שמן משומש. זה פורסם - היה בעיתונים וגם בטלוויזיה. אני מדבר על פוטנציאל עולמי, כי אני יודע שגרמניה, ארה"ב דנמרק או מקומות אחרים, אני מדבר על העובדה, שאפשר לגדל שמן ולגדל דיזל בארץ, בלי שצריך להכניס את המקור של היבוא של הדלק, אשמח לשמוע את דעתך על כך, תודה.

מר עמיר מקוב:      קודם כל, תודה רבה בעד האינפורמציה המעניינת, זה אחד הפתרונות לתחליפי נפט. בחוסר זמן לא נגיב וגם אין לנו ידע בנושא הזה. אני מבקש את המגיב האחרון, יוסי גילבן, אתה,

מר יוסי גילבן:         אני חושב שהרוב נאמר כבר. אני רק רוצה לציין את העובדות הברורות, למעשה. בפעם הראשונה בתולדות עם ישראל, אנחנו לא תלויים יותר בדלק ערבי. אין לנו תלות לחלוטין בדלק ערבי. יש לנו מספיק דלק באזור הים התיכון, דלק רוסי ודלק מארצות הים הכספי, שבתי זיקוק נהנים מהם, גם דלק מדרום אפריקה, שמגיע לפעמים, כך שאנחנו, מבחינה פוליטית, במצב הטוב ביותר שהיינו אי פעם. עכשיו, לא רק זה, אנחנו במצב טוב, כי אנחנו יכולים להפוך היום לגורם חשוב, גורם בינלאומי חשוב בהעברת דלק. אנחנו בהעברת הדלק, כמו שאורן ציין, מארצות רוסיה ומארצות הים הכספי לאזור אסיה, יכולים להוות גורם משמעותי חשוב גם למדינות הים הכספי וגם לרוסיה, שרוצים לשווק את הדלק וגם למדינות אסיה, כמו שדובר כאן, שרוצים לעשות דיוורסיפיקציה של מקורות הדלק. רוצים להוריד את התלות בדלק של מדינות ערב. כך שיש פה שני דברים חיוביים: חלון הזדמנות, שבו אנחנו לא תלויים לחלוטין בדלק ערבי והזדמנות נוספת, לעזור למדינות, שלא היינו איתן בקשרים עד שנות ה-90': עם ברית המועצות לשעבר, מדינות אסיה, שיש לנו את היכולת לעזור להן ולעזור לנו להוריד את התלות בדלק הערבי.

                            עכשיו, עוד נקודה אחת שלא ציינתי. כדי לנצל את ההזדמנות הזאת, הצינור לא צריך רק לשבת, אולי גם עוזי רמז בעניין הזה, לא צריך לשבת ולחכות שיבואו אליו. אני מניח שיבואו, בעוד שנה, שיהיה פה חמישים מיליון טון מה-b.t.c (Baku-Tbilisi-Ceyhan  ) ובעוד חמש שנים, שיהיו פה לא 200 מיליון טון, אלא 300 מיליון טון - כי שכחנו שהצינור העיראקי, שפועל היום תחת חבלה, אבל ב-2010 הוא יוביל 80 מיליון טון של דלק עיראקי למזרח הים התיכון - יהיו לנו פה 300 מיליון טון של דלק גולמי במזרח התיכון. אנחנו לא צריכים לשבת ולחכות, שיבואו אלינו. אני חושב, שהצינור הישראלי חייב להקים גשרים, עם המדינות מפיקות דלק ברוסיה ובים הכספי, הוא חייב להקים גשרים עם כל הגורמים בעולם הדלק, המדינות צרכניות הדלק במזרח ולהראות להם את היכולות של הצינור הזה. לא מספיק שנשב, כי אנשים אולי לא יבואו אלינו בגלל בעיות פוליטיות שונות, אבל אנחנו יכולים להגיע אליהם ולהראות להם את היתרון שיש לנו.

 

                            דובר פה על האחסון, חשוב מאוד, מילה אחרונה, לפני כחודש הרציתי בכנס האנרגיה של מכון הנפט ואמרתי דבר אופטימי ואני רוצה להגיד את זה גם היום: בתנאים מדיניים מסוימים יכול להיות פה גן עדן אנרגי. אנחנו נוביל דלק מרוסיה ומאזור הים הכספי לאזור אסיה. אנחנו גם נוביל דלק מהדרום צפונה. ישנן אפשרויות - ואני אישית הייתי לפני מספר שנים בבכטל (Bechtel), בחברת בכטל - יש אפשרות, בתנאים מדיניים מסוימים, לחבר את הצינור הסעודי, שמגיע לינבו (Yanbu) לים האדום, לאילת ולהעביר דלק סעודי לכיוון אשקלון. היו שיחות בין ירדן ובין עיראק להובלת צינור, להנחת צינור עיראקי עד זרקה בירדן, בית הזיקוק ומזרקה עד עקבה. הצינור הזה, דובר עליו כבר בימי סדאם חוסין, ב-98',. באוקטובר השנה היו שיחות נוספות בין עיראק לבין הירדן להנחת צינור לעקבה ובהמשך למה שאורן אמר, אין שום סיבה, שהצינור הזה לא יתחבר לצינור באילת, כך שאם אתה רוצה להיות אופטימי או חולם, אולי שני צינורות, אחד יוביל דלק רוסי לאסיה וצינור אחר, שיוביל דלק עיראקי ודלק סעודי לים התיכון. תודה רבה.

מר עמיר מקוב:      תודה רבה, יוסי. אוהד, משפט אחרון אתה רוצה להגיד? אורן?

מר אורן שחור:       א' – אוהד, אתה חייב תשובה. אולי תחזור על השאלה?

דובר מהקהל:        ... (אין שידור)

מר אוהד מראני:    א' – ההשפעה של דלק רב יותר שיזרום וצינורות שיגיעו הנה, כמובן שתהיה חיובית עלינו, על בתי הזיקוק, על משק האנרגיה ובכלל על המשק הישראלי ונוכל לספק יותר תזקיקים יותר טובים ויותר זולים, נוכל אולי אפילו לייצא, כי היום אנחנו יושבים לא על פי הבאר, אבל גם לא על שפת השוק הגדול, אז זו פוזיציה, שבה קשה לייצא, עם עלויות הובלה כאלה גדולות - גם של חומר גלם, גם של תזקיקים. אז אולי נוכל להגדיל את פוטנציאל הייצוא. אני לא חושב, שזה קשור לסוגיית הפיצול. כלומר, אני חושב, את הפיצול בוחנים לפי יתרונות לגודל ולפי מה שקורה בכל העולם ואני לא רוצה להיכנס לזה יותר מדי, אבל בעובדה, בעולם המדינות הולכות לכיוונים הפוכים, הם הולכות למיזוגים של בתי זיקוק וליצירת תשלובות עוד יותר גדולות ולא לפיצול וליצירת תשלובות יותר קטנות. אבל זה לא קשור כל כך אם יהיה צינור או לא, כי התהליך הזה קורה גם במקומות שיש צינורות וגם במקומות שאין צינורות, כך שלא הייתי מחבר את שתי הסוגיות האלו. אבל כמובן, שהגעה של נפט ביבשה, בצינורות לישראל מכל המקורות בסביבה, זה תהליך מאוד חיובי.

מר אורן שחור:       אני רק רוצה להגיד שני משפטים סוגרים. אחד - דיבר יוסי גילבן על זה -שאנחנו לא צריכים לחכות, שיבואו אלינו, אלא אנחנו, כחברה מסחרית ,צריכים להגיע לקליינטים הפוטנציאליים ולחבר בין הקליינט לבין מקורות הדלק ואנחנו עושים את זה ומשקיעים לא מעט אנרגיה בעניין. והדבר השני קשור לכנס הזה. הכנס הזה מצטייר בעיני, כדבר שמדברים על העתיד לא רק במילים, אלא גם בדברים, שבסופו של דבר אנחנו מצפים שיקרו. אז הנושא הזה, לפי דעתי, גם אם להיות אופטימי זהיר, מה שנקרא, כמו שיוסי תיאר, יש לו סיכוי רב שיקרה. תודה רבה לכם וערב טוב.

מר עמיר מקוב:      אני רוצה להודות למרצים ואני רוצה להודות למגיבים, אני רוצה להודות לעוזי ארד, שנתן הזדמנות לאנרגיה להיות מוצגת בכנס הזה. תודה רבה לכולכם שבאתם.

 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד