כניסה לחברים רשומים



אל"מ (במיל.) איתמר יער - תכנית ההתנתקות כמהלך מעצב ברמה הלאומית

בוקר טוב. ראשית, תודה לעוזי ולצוות של המכון שבחודשים ארוכים מכינים את הכנס ומנהלים אותו. תסכימו אתי שהתוצאה מרשימה.

אין ספק, שתכני הכנס משלבים את מירב מרכיבי הבטחון הלאומי ובתוכם יחסי חוץ, כלכלה, חברה ובטחון, גם אם הדגש בכנס הזה נוטה לטובת סוגית חוץ ובטחון.

תכנית ההתנתקות הנה דוגמה טובה למהלך לאומי מעצב הכולל את, מושפע מ- ומשפיע על כל אחד ממרכיבי הבטחון הלאומי כמו גם על היציבות ועל המציאות הלאומית הכוללת.

 

אם יש מושג שמיטיב, לדעתי, לתאר את הרעיון המסדר של התכנית, הוא המושג אחריות. אחריות שלנו לנקוט יוזמה ולעצב את עתידנו, מצד אחד, ועידוד, אולי מותר אפילו להשתמש במלה דחיפה, של הצד או לצד הפלסטיני לקחת אחריות לגורלם ולמתרחש בשטחים שמהם נצא.

התכנית, שראשיתה ברעיון אסטרטגי, שהובא והוצג על ידי ראש הממשלה, פותח וגובש לידי תכנית בתהליך מתכלל, נוקב ויסודי, בהובלת המועצה לבטחון לאומי, אבל בשיתוף כל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה השונים, בגופים חוץ ממשליים וכמובן בגופי הבטחון. זאת, תוך שיתוף פעולה שהתבסס בעיקר על הבנת כובד האחריות. בתהליך גיבוש התכנית ועל סמך עבודת המטה האינטגרטיבית, השתנו מרכיבים בתכנית, חלקים אחדים הוצאו ממנה או נוספו וזאת תוך כדי דיון מתמשך בין הדרג המקצועי לדרג המדיני וקבלת החלטות ביניים, שהביא לגיבוש המתכונת הסופית ולנוסח שהוצג בסופו של דבר לממשלה. ב-6.6, כחמישה חודשים לאחר תחילת העבודה, אומצה התכנית על ידי ממשלת ישראל והפכה לתכנית ממשלת ישראל, אני מזכיר שזה היה ברוב של 14 שרים מול שבעה, והפכה לתכנית הממשלה.

בשלב הזה הוקמה ועדת היגוי, בראשות ראש המל"ל ובהשתתפות המנכ"לים של משרדי הממשלה העיקריים הרלוונטים. ומכאן ואילך, מובילה ומתאמת את כלל הפעילות של התכנון והיישום ועדת היגוי, שלצדה ועדה מקצועית, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שעסקה בגיבוש חוק הפיצוי-פינוי ובצדן מנהלת ביצוע, שאמורה לתכנן ולתת את כל הדרוש למתיישבים עצמם הן למידע, הן לייעוץ, הן לפיצוי והן פתרונות התיישבות ופתרונות בתחומים אחרים, הן לפרט והן לקהילה.

מבצע הפינוי, שהנו חלק מתכנית הפינוי ומתכנית ההתנתקות כולה, הוטל על מערכת הבטחון וייושם באמצעות צה"ל, השולט בשטח וינהל אותו, ומשרד הבטחון, שיעסוק בחלקים האזרחיים של מבצע הפינוי. המשטרה, שתפעל מחוץ לשטח בעצמה ובתוך השטח תחת פיקוד המפקד הצבאי בצד גורמים נוספים. באוקטובר האחרון הפכה החלטת הממשלה להחלטת כנסת ישראל, גם זה ברוב ברור של 67 מול 45. סעיפי חוק היישום, או בכינויו חוק פיצוי-פינוי, נדונים כרגע בוועדת החוקה של הכנסת ובוועדת הכספים לקראת הכנתם לקריאה שניה ושלישית זאת בסיוע וועדת ההיגוי, משרד המשפטים והגורמים השונים האחרים. זאת, תוך כדי דו-שיח בוועדות עצמן עם הגורמים השונים, עם דגש על גורמים המתנגדים.

מאז החלטת הממשלה מתבצע תהליך תכנון מפורט, ייחודי, מקצועי ויסודי של מבצע הפינוי עצמו, בכל הרמות, שרובו בהובלת צה"ל, מבצע, שמניסיוני, הוא מהמפורטים והיסודיים שבוצעו אי פעם. מבחינה מהותית, ניתן לראות כי תכנית ההתנתקות מורכבת משני חלקים עיקריים: החלק הראשון הינו חד צדדי במהותו וישראל הנה חלק, או השחקן המרכזי, בו. אבל חלק זה כולל רק שלושה מרכיבים עיקריים. ההחלטה עצמה, ההגדרה של השטחים המדויקים שמהם ישראל תצא ולוח הזמנים הכולל, אני מזכיר, אמור להסתיים לפני סוף שנת 2005.

אבל בצד חלק, זה קיים חלק שני. חלק זה עוסק בשאלה, או עוסק בנושא, של כיצד מנצלים את מימוש החלק הראשון שהזכרתי ליצירת מצב טוב יותר בשטחים, שיפונו לטובת הציבור הפלסטיני. דבר שיביא כמובן לשיפור ויביא גם לתועלת לישראל. השחקן העיקרי בחלק הזה הוא לא אנחנו, הם הפלסטינים, אתו הקהילה הבינלאומית, התורמות וישראל גם היא אחד מהשחקנים. חלק זה איננו חד צדדי, הוא בנוי על שיתוף פעולה בין הגורמים. בעוד החלק הראשון יקרה בוודאות, כפי שהוחלט ובזמן, הרי החלק השני, מימושו איננו וודאי, מאחר והוא מתרחש ומתבסס על שיתוף פעולה ובוודאי לא וודאי שיתרחש בזמן. פער זמנים בין מימוש החלק הראשון לחלק השני טומן בחובו סכנה להרעה במצב של הפלסטינים ומכאן האחריות הרבה, הן לפלסטינים אבל גם לקהילה הבינלאומית ובמיוחד לתורמות, לפעול בנחישות וביעילות על מנת לממש חלק זה בהקדם.

אני מסב את תשומת הלב וזה לא מקרה שניתן למנות על אצבעות אדם אחד, אצבעות ידיים של אדם אחד, את מספר הפעמים שבתכנית עצמה מופיעות המלים חד- צדדית ואפילו התנתקות, והסיבה נובעת מהדברים שכבר הזכרתי ועוד אזכיר. התכנית עתידה להשפיע על תחומים רבים ועל עיצוב דמותה של ישראל לשנים רבות, אך לא מדובר רק על השפעה עתידית, מדובר על דברים שחלקם כבר בעיצומם. הצד הפלסטיני, עוד לפני מות ערפאת, בתגובה להבנה כי ישראל עומדת לממש את תכניתה וזה רציני וזה לא טריק החלה התארגנות מחדש –פוליטית, ביטחונית וכלכלית - וחלק ראשון, גם אם הוא לא מספיק כמובן, מתהליך של ניסיון לקחת, או להתייחס, לאחריות שמוטלת גם, אנחנו מקווים, בצד השני.

בישראל מדובר במהלך מעצב, ללא ספק. בתחום הדמוגרפי, בין היתר בהתבסס על המכשול הגדר, ייווצר ניתוק פיסי ממיליוני פלסטינים, תוך קשר מבוקר. הדבר ברור וחד ברצועת עזה אבל אני מזכיר, שהאזור שנבחר בצפון השומרון, שם כבר יש גדר עובדת ומתפקדת. בתחום הביטחוני, עבודה מתכללת מצביעה בעליל על שיפור במציאות הביטחונית הכוללת, שהתבטא בחסיכת חלק ניכר מהפעילות בתוך השטח, בצד פוטנציאל גידול מסוים באיומים, בעיקר איומי תיאום מסלול. היקף הסדק שיידרש למתן מענה יקטן ללא ספק. סוגית איסוף המודיעין מחייבת טיפול והחיכוך יקטן באופן דרמטי.

אני לא אכנס לפירוט בתחום המדיני, אני רק אוסיף דבר אחד על מה שאמר עורך דין וייסגלס לפני, שביטוי לאווירה החדשה או השונה שהוא עמד עליה קיבלנו רק בשבוע שעבר בהכרזה מאוד משמעותית, מאוד ברורה, מאוד חדה מוועידת המדינות באוסלו שהביעה תמיכה מפורשת בתכנית ההתנתקות, בצורה שחלק מעמיתינו לא חשבו, שזה מה שהולך להיות.

אבל יש גם אלמנט נוסף בתחום המדיני וזה לא רק מדיני ממשלי, אלא יותר בתחום הבינלאומי הציבורי. יש פה גם שינוי ו/או ניסיון להשפיע על הדימוי של ישראל, כמדינה שלא נותנת משקל מתאים, בעיני חלק מהעולם, לדעת הקהל העולמית. בתחום המשפטי, מדובר בהקטנה משמעותית של האחריות, גם אם האחריות שלנו לא נעלמת. מדובר בחקיקה צבאית, עיקרון חשוב, שהממשלה קיבלה החלטה ומיישמת אותה ואין ספק שהאחריות שלנו, כחלק מהתמונה הכוללת, קטנה.

בתחום ההומניטארי המצב דומה. בתחום הכלכלי, אין ספק שבטווח הקצר מדובר בעלות השינוי, מחיר השינוי, בטווח הארוך - מדובר בחסכון. בתחום השיפור באווירה העסקית, בתחום ההשקעות, בתחום המסחר, הלוגיקה שבהסכמי פאריס, ניתן היה לחשוב שיש הגבלה מסוימת, הרי שהפעם בעצם באים ואומרים – רבותיי, בואו תנסו להוביל לכיוונים שאתם מעוניינים. מדינת ישראל הכריזה, שאנחנו ניתן את כל מה שנדרש מאתנו, כל עוד הפלסטינים יבקשו את זה. יש פה השלכות בתחום המים והביוב וההשלכות הן דו צדדיות. יש אינטרס למדינה לפתור את בעיית הביוב של רצועת עזה כי הן משפיעות, בין היתר, על סוגית התפלת המים באשקלון וזאת רק דוגמה לזיקה.
יש פה השפעות הדדיות בתחום החקלאות, יש פה השפעות על יישוב הנגב והגליל וזאת הסיבה שניתן משקל רב לניסיון לשכנע את המתיישבים להתיישב דווקא שם.
יש פה השלכות כבדות בתחום החברתי. אין ספק, שפערים והבדלים קיימים נחשפו לאור השמש, חלקם, לפחות לטווח הקצר והבינוני, משמעותיים. מדובר לא רק בציבור המתיישבים עצמם. מדובר בציבור הרבה יותר גדול, מדובר במשפחות שיושבות בחלקים אחרים של הארץ, מדובר בחברים, מדובר בתומכים ומדובר גם במתנגדים.

זה מהלך שמשפיע, אני חושב, על כל בית בישראל, זאת צורת ההתייחסות של העוסקים במלאכה גם בשלב התכנון וגם בשלב הביצוע. בעיני, חלק מהאנשים האלה צריכים להיות מודעים לזה. מדובר בתפנית היסטורית, בעיני חלקם תפנית שלילית משמעותית, ובגישה הזאת רואים את זה, ואני לא אזכיר שבהיבט הדתי יש לא מעט אנשים, שחושבים שמדובר בהתערבות במעשי השמיים. אין ספק, שמדובר בתהליך שישפיע על תהליכים חברתיים בהמשך ואני לא ארד לפרטים. בתחום החינוך, אין ספק שצריך ונדרש ועוסקים בזה - תכנית חינוכית מלווה - אבל עוד פעם, לא רק באזורים המתפנים אלא בכל שטחי הארץ.
התכנית משפיעה ויש בה מעורבות, מבלי להיכנס לפרטים, על ערביי ישראל. התכנית מבטאת שינוי בתהליכי העבודה, מבטאת שיפור, התקדמות ואולי הוכחה שניתן להוביל תהליכים מרכזיים במדינת ישראל לא רק באמצעות הצבא אלא גם באמצעות דרג אזרחי, שכחלק מפעילות הגורמים הביטחוניים. וגם בתחום זה, אני חושב שלא ניתן יהיה ללכת אחורה ואני לא חושב, שתהיה כוונה כזאת.

אין ספק, שמדובר במהלך מעצב לאומי רב תחומי, בעל פוטנציאל עצום, אך כולל בתוכו גם סיכונים, שצריך לתת להם תשובה ומנסים לעשות זאת. נדרשת יותר הידברות והשפעה הדדית ואני שמח, שהתהליך כרגע בכנסת הוא יותר טוב במובן הזה ממה שהיה קודם ונדרש בבירור דיון ציבורי, דיון בקהילות ובירור הסוגיות. עיצוב התודעה הלאומית המשותפת למהלך ולתקופה של אחרי ההינתקות זאת בעצם המשימה של כולנו. מדובר במהלך התבגרות לאומי וראייתי, ואני חושב שכל מי שעוסק במלאכה עוסק בזה מתוך הגישות והתובנות האלה.

במלה אחרונה, חבר כנסת חשוב אמר בתחילת השבוע, שהוא לא בטוח, שיש מספיק אנשים במדינה בקרב מקבלי ההחלטות והעוסקים במלאכה שלא ישנים בלילה לקראת השלמת המהלך. כי מי שעוסק בזה קרוב לשנה זה בשם אלפי אנשים שעוסקים בזה ועוד יעסקו. אני רוצה לומר כן, יש לא מעט אנשים שלא ישנים טוב בלילה ומוטרדים כדי שזה יבוצע טוב, חלקם כי הם מאויימים אבל חלקם וכולם אני מקווה, מודעים לכובד האחריות והצורך לעשות את זה בצורה שתשפיע לחיוב על מדינת ישראל.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד