כניסה לחברים רשומים



ד"ר שמואל בר - דברי פתיחת מושב - חלופות ירדניות

בוקר טוב. המושב הזה הולך להתעסק בשאלה של מה שאנחנו קראנו 'חלופות ירדניות' וכאן אנחנו הולכים לדבר לא אך רק על מה שנקרא, באופן מסורתי, 'האופציה הירדנית המסורתית', אלא כל מיני חלופות או כל מיני רעיונות, שעולים לאחרונה, שמתחברים לרעיון של שיתופה של ירדן בצורה זו או אחרת, ירדן לבד או עם גורמים אחרים בתוך תהליך בניית הסדר בין ישראל לפלסטינים.

ההנחה היא, שנוכח המצב של אי האמון והבעייתיות של קידום הסדר שלום בין ישראל לפלסטינים, יש מקום לערב גורמים אחרים, שייתכן שהגורמים האחרים יוכלו לתרום את חלקם להסדר הזה.

 

אנחנו נשמע בדיון הזה מספר אנשים מכובדים: חבר הכנסת בני אלון, את גילי מידן, את פרנק גפני, דן שיפטן ולבסוף את מר האני אל-חסן.

 

כל הדוברים האלה יציגו תפיסה, שמתחברת ,בצורה זו או אחרת, לרעיון של שיתופה של ירדן, או גורמים אחרים, או תפיסות ריגיונליות של ההסדר.

 

עכשיו, כדי לשים את זה בתוך הקשר מסוים, ברור לחלוטין לכולנו, שלירדן יש אינטרסים רבים בצורת הפתרון של הבעיה הפלסטינית ובמיוחד בישות הפלסטינית שתקום בגדה המערבית.

בראש ובראשונה, האינטרס הירדני הוא לבלום כל אפשרות של מה שנהוג להגיד פלסטיניזציה של הממלכה ההאשמית ושימור הזהות הירדנית של הממלכה האשמית. גם ישראל וכמה צדדים מחוץ לאזור ראו לאורך השנים יתרונות מסוימים בשיתופה של ירדן, בין היתר הרצון שמשטר, שהוא משטר מתון, ימתן רדיקליזם ששורר היום באזור; הצורך למצוא פתרון לפירוז של הישות הפלסטינית ל-demilitarization; הערכה, שמדינה פלסטינית בגדה המערבית עלולה לא להיות בת קיימא מבחינה כלכלית והרצון לחבר את המדינה הזאת מבחינה כלכלית עם מדינה אחרת שהיא שכנה לה.

 

מה שקרה בעקבות כל התפיסה של התנתקות ישראלית מחלקים מהאזור הפלסטיני בעצם עשוי לחולל שינוי בגישה של ירדן, שירדן התנתקה בעצם מהגדה המערבית ב- 1988. למעשה, ברגע, ככל שישראל מתנתקת מהפלסטינים, נשאלת השאלה, באיזו מידה ירדן תוכל להמשיך לשמר את הניתוק שלה מהפלסטינים נוכח המצוקה, שעשויה להיווצר אצל הפלסטינים עצמם כשלא תהיה להם גישה לעורף הכלכלי הישראלי. השאלה הזאת בוודאי מטרידה את הירדנים וגם חלק מהפלסטינים. וכן יש מקום לבחון מחדש עתיד היחסים בין ירדן לפלסטינים והמידה, שבה ירדן יכולה להיות שותפה בצורה זו או אחרת לבניית ההסדר.

 

יש כל מיני רעיונות, שעולים בהקשר הזה. פדרציה ירדנית פלסטינית הוא רעיון ישן שמוכר. פדרציה משולשת, benelux, בין ישראל, פלסטין לירדן, גם הוא רעיון שעלה בזמנו על ידי גורמים שונים, לרבות הנשיא חסן בירדן. יש שמדברים על ירדן כמדינת אם לקנטונים או לאזרחים פלסטינים ירדנים, שישבו בתוך הגדה המערבית, באזור שהוא תחת שלטון ישראלי וריבונות ישראלית, אבל ירדן בעצם תהיה מדינת האם שלהם.

 

אלמנטים שבוודאי יצטרכו לבוא ולהידון כאשר דנים בשאלה של מעורבותה של ירדן כוללים את עצם הזהות הלאומית של המדינה הזאת, האם ירדן במרוצת השנים היא תמשיך להתקיים כמדינה ירדנית עם זהות ירדנית או שתאמץ לעצמה איזושהי זהות משולבת ירדנית-פלסטינית. השאלה של הגבולות הפנימיים והזהות של המשטר בירדן - ברגע שירדן מתחברת באיזושהי צורה למדינה דמוקרטית, אם זו תהיה מדינה דמוקרטית, מדינה פלסטינית דמוקרטית, אז כמובן נשאלת השאלה האם ייתכן בכלל מיזוג בין משטר מלוכני למשטר דמוקרטי. מקור הסמכות של משטר באיזשהו קשר כזה כמובן עולה, שאלה של הגבלות על ישויות המרכיבות את המדינה, כי ישראל בוודאי תמשיך לעמוד גם בעתיד על פירוז המדינה הפלסטינית. שאלת גורל הפליטים, כי בעצם רוב הפליטים הפלסטינים שעליהם מדובר, כשמדברים על זכות השיבה או על שיבה, הם בעצם, לכאורה, יושבים בירדן.

 

לכן, הרעיונות שעולים הם מגוונים, ואנחנו נשמע מאנשי הפאנל כמה מהרעיונות האלה. אנחנו נתחיל בסקירה הזאת של רעיונות וכמובן, כפי שאמרתי קודם, יש כאן בפאנל הזה גם התייחסות ספציפית לירדן וגם התייחסות לירדן בהקשר של מעורבות רחבה יותר, אם בהסדר הביניים ואם בהסדר הקבע של גורמים ריגיונליים נוספים. אז, אה, אני מבקש מחבר הכנסת בני אלון שיפתח.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד