כניסה לחברים רשומים



ח"כ גדעון סער, יו"ר סיעת הליכוד

 


חוסן דמוקרטי – שלטון החוק וחוק השלטון 


אני מתייחס למשטר שלטון החוק כמשטר של עוצמה מודרנית. הוא הפך לאגד ערכים של חברה מתקדמת, שעוסק במהות החוק והמשפט, אכיפת החוק ושלטון החוק ביחס לשלוש רשויות השלטון. כשהשלטון הוא אפקטיבי הוא מעיד על עוצמתה של חברה. אני אתמקד ב-2 סוגיות מרכזיות שההתמודדות איתן יכולה לבצר את השלטון בארץ: 

1.       מעמד השלטון ובג"צ: לאחרונה נוצרה חשדנות כלפי סוכני שלטון החוק, וכלפי הרשויות השונות לאכיפת החוק. ציבורים הולכים ומתרחבים, בהם הציבור החרדי, הדתי-לאומי, העולים מחבר המדינות והמיעוט הערבי, פיתחו תחושות קשות של ניכור והתנגדות לסוכני שלטון החוק בכל מערכות אכיפת החוק (המערכת השיפוטית, המשטרה וכו'). בחברה הטרוגנית, קוטבית ושסועה כמו החברה הישראלית נושא זה מסוכן מאוד. אמון הציבור על כל מרכיביו חיוני. רבים בציבור אשר אוחזים בדעות ליברליות מתייחסים לבג"צ כערכאת ערעור לרשות המחוקקת והמבצעת, ובאמצעותו מנסים להשיג תוצאות שאינן ניתנות להשגה בדמוקרטיה. הרחבת זכות העמידה הגדילה את התחושה הזו. הזרם הליברלי רואה את בג"צ כאקטיביסטי והומוגני. כשחושבים על אקטיביזם עלינו לשאול את עצמנו האם מי שתומך באקטיביזם שיפוטי, בהנחה שהוא מקדם ערכים ליברליים, היה תומך באקטיביזם שיפוטי בעל ערכים אחרים כמו אקטיביזם שמרני? זה אפשרי רק כשיש בית משפט פלורליסטי, שבסמכותו סמכות להתערבות בעניינים מינהלים, ולבקרת חוקים בכלים חוקתיים. זוהי תפיסת עולם שגורסת שמגיעים לאמת רק כתוצאה ממאבק חופשי בין הצדדים. הקמפיין הציבורי לטובת מינויה של פרופ' רות גביזון הראה שהמטרה איננה הנצחת הדומיננטיות, אלא לא לאפשר לאג'נדה אחת לתפוס. נדרשת תוכנית לרפורמות לביצור מעמדו של העליון תוך השענות על תמיכה ציבורית רחבה. 

2.       השוויון בפני החוק: אני חושב שדרושות רפורמות בתוך המערכת הפוליטית, ואחת מהן היא הסרת חסינות חברי הכנסת. הליך כזה הוא מעין שיפוטי ויש בו חשש למשוא פנים. אני חושב שמהלך כזה לא יחליש את הכנסת והמערכת הפוליטית אלא יחזק אותם.  

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד