כניסה לחברים רשומים



דיון במושב גבולות בני הגנה לישראל

שם המושב: גבולות בני הגנה לישראל 

תאריך ושעה: 23, לינואר 2006, 11:10 

תמצית דיון:  

תא"ל  עודד טירה, נשיא ויו"ר פניציה- אמריקה ישראל: 

הדיון האסטרטגי פוליטי הוא גחמתי פוליטי ולא נגזר ממרכיבים של ביטחון. יש למצוא את מרכיבי נוסחת הביטחון ולשמר אותה. לפי תפיסתי נוסחת הביטחון מורכבת מ: 

כוח מחץ+כוח עמידה=מרכיב הביטחון. 

כוח מחץ כולל: גייסות, אמצעי מלחמה, מודיעין. 

כוח עמידה כולל: עומק אסטרטגי גבולות,  איכות תהליכי קבלת החלטות.  

האיזון צריך להיות עפ"י תודעה של 2 הישויות. זה מרכיב משמעותי. 

עומק אסטרטגי זהו זמן ומרחב מהאיום. באיזה מידה הליבה האסטרטגית (אנרגיה, צירי תנועה, נמלים שדות תעופה) מאויימים ביטחונית. כאשר העומק הוא אפס, צריך אין סוף כוחות להגן על הליבה. כאשר פועלים בצעד חד צדדי של התנתקות מגדילים למעשה את הצבא כי מאבדים כוח אסטרטגי וצריך לפצות בכוח צבאי.  

אין זה נכון, לעניות דעתי, שאין חשיבות לשטח בקרב אסטרטגי טילי ואטומי, כי  בעת תחילתו של קרב כזה, סוללת חץ שמוקמת בצפון הארץ יכולה לספוג קאסם או פעולת טרור והחלק הצפוני נפגע בצורה קשה. רוצה לומר, שטח של מאה מטרים הוא לא עומק אסטרטגי. 

דעה רווחת נוספת היא שעידן הלוויין שידרג את יכולת ההתרעה. ברם, במלחמת יום כיפור ידענו את כל יכולות האויב אבל לא את כוונתו. 

שאלות מהקהל: 

מר ליפובסקי (ראש מרכז החלל במכון פישר לתעופה וחלל אסטרטגי) – אינני מסכים לדוברים. טווח הטילים יגדל כל הזמן. מי שחושב שהיום הקאסם מגיע לחמישה קילומטר צריך לדעת שעוד מספר  ימים זה יהיה שלושים ק"מ. גבולות ברי הגנה אומרים שביום מן הימים נצטרך להתרחב עד גבולות יפן. יש להיות כנים עם עצמנו.  

הערה השגריר זלמן שובל: אני משוכנע שליפובסקי איננו צודק. כשמדובר על גבולות בני הגנה לא מדובר על גבול שנותן לנו הגנה טוטאלית אבסולוטית. זהו מצב שרוב האוכלוסייה הישראלית נמצא בשטח ברור, ודווקא עם אותם הטילים יכול להיווצר מצב של אנרכיה שתמנע ממדינת ישראל אפשרות לגייס את חיל המילואים שלה, וזה יוביל למצב שאין לנו גבולות הגנה , ולאויב פוטנציאלי שנמצא ק"מ ספורים מפה, ודקות מפה.  

תשובה רא"ל (מיל') משה יעלון: מדינת ישראל מכוסה בטווח טילי האויב, הן הסורים והן האיראנים. ככל ששיטחה של מדינה גדול יותר, יכולת הספיגה שלה גדול יותר. איראן זו מדינה עצומה וכך גם ספיגתה. אין הדבר נכון לישראל.  

תשובה ד"ר דורי גולד: ברור מאליו שאם מחר הסורים מחליטים לשגר טילי סקאד לת"א זו מלחמה. אבל כיצד מדינת ישראל מתמודדת כשמשגרים פעם בחודש טילי קאסם לכיוון נתב"ג שלא פוגעים בשום יעד? זה משנה את המציאות האסטרטגית. הבעיה שלנו זה בטווחים הקצרים.  

 

שאלה בן אהרון לרא"ל (מיל') משה יעלון: מה שקורה מאז ההתנתקות זה איבוד שליטה על קו פילדלפי, נקודה שממנה נכנסים אנשים ואמל"ח למדינת ישראל. אם היו יתרונות להתנתקות אז הפעולה הזו מרוקנת אותה מכל תוכן. למה לא אמרת אחרי שסיימת את תפקידך שיש בכך פגיעה בביטחון המדינה. 

תשובה: באשר לסוגיה הביטחונית, הפיקוח על הגבולות, על הפירוז ויתרנו בקלות. עזה היום הופכת ל"אלקעידהסטן". ולכן כאשר באים לבחון גבולות בני הגנה זאת המציאות הקיימת ולא נכון לוותר על עיקרון פיקוח הגבולות, קרי בקעת הירדן ולא על עקרון הפירוז.  

תשובה אלוף (מיל') יעקב עמידרור: מדינת ישראל צריכה לשלוט על המעברים בבקעת הירדן ולמנוע הכנסת כלי נשק מבלי לקבוע איפה יעבור הגבול. 

שאלה מר יוסי אלפר: יש מרכיבים אחרים שמשפיעים על קביעת גבול כגון צורך במקובלות בינ"ל דיפלומטית. איפה נכנסים המרכיבים הנוספים בשיקול של הגבולות מלבד גבולות ביטחון. איפה השיקול של מי שחי מעבר לגבול יחיה בתנאים סבירים? 

תשובה  רא"ל (מיל') משה יעלון: אם אקח את ההחלטה לצאת חד צדדית מעזה מול שאלת גביית המחיר של הצד השני, אז נעשה מהלך שהצד השני לא שילם בו מחיר. הוא רק הרוויח. אנחנו שילמנו מחירים. האם זה היה הכרחי? האם אי אפשר היה שהצד השני לא ישלם מחיר? אנחנו מנסים להצטייר כלא מחזיקים בעזה אבל עדיין מצטיירים כמחויבים וכמחזיקים בעזה. 

תשובה אלוף (מיל') יעקב עמידרור: ברור שכאשר המדינה תבוא לקבוע את גבולותיה עליה להביא בחשבון ארבעה מרכיבים: דמוגרפי, פוליטי, היסטורי. אנחנו טוענים שיש מרכיב רביעי ואל לנו להתעלם ממנו והוא  היכולת להגן על עצמנו. ידוע לנו שיש בעיה דמוגרפית, אבל חייבים להחדיר לדעת הקהל בישראל את ההבנה שישראל חייבת להגן על עצמה . דעת הקהל לא לוקחת זאת בחשבון. אי אפשר לבנות מערך אסטרטגי של מדינת ישראל על ההנחה שבעשרים שנה הקרובות יהיה שלום. זו הנחה שגויה בבסיסה.  

הערות לסיום:  

אלוף (מיל') עקב עמידרוד: נשמע הביטוי " סיכונים נראים לעין". למדינה אסור לבנות את תפיסת הביטחון שלה שלא על סיכונים נראים לעין. עליה לבחון מה נמצא מעבר לפינה.  

כאנשי מקצוע לא צריך להתרשם מהקונצנזוס. יש להסתכל על המציאות בעיניים בתקווה שהקונצנזוס ישתנה בהתאם להיגיון.  

 

 

 

  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד