כניסה לחברים רשומים



פרופ' יעקב פרנקל, סגן יו"ר,(American International Group (AIG; לשעבר נגיד בנק ישראל

שינויים אסטרטגיים רבים מתרחשים בזירה הגלובלית. אני מגיע מן המגזר הכלכלי, ולכן אסתכל על הנושא מנקודת  מבט זו.  

הרקע הכלכלי לתמורות הללו   

הזירה הכלכלית היא גלובלית, אך ביצועיה אינם דומים. העולם המתועש יצמח בקצב של כמחצית שיעור הצמיחה של העולם הלא מתועש. מכאן כבר ניתן לזהות תנועה לא סימטרית של שני גושים לפחות: סין, למשל, צומחת בקצב של 9%-10% מהתוצר הלאומי שלה לשנה, הודו צומחת בקצב שעולה על 7% לשנה, ואילו העולם המתועש צומח ב-2.8% בממוצע. 

האם מדובר רק בתקופה קצרה בה העולם המתפתח צומח יותר מהעולם המפותח? לדעתי לא מדובר בתקופה קצרה אלא במגמה של ממש. אנו רואים שמנקודת המבט של שכר עבודה, הפער בעלויות הייצור הוא כה גדול, עד כי גם אם יש הבדלים בפריון של כל שוק, התחרות בין השווקים תהיה קשה. הפערים הללו גם מתבטאים במאזני התשלומים – גרעון ענק של ארה"ב מול רזרבות סיניות, שבערך רבע מהן היא צברה השנה. מדוע הפערים הללו מתקיימים? תשובה אפשרית אחת היא ההפרש בשיעורי החיסכון. בארה"ב השיעור הוא 10%, ואילו בסין השיעור הוא 50%. בנושא החיסכון, ניתן לחלק את המדינות לשלוש קבוצות מרכזיות: סין, המובילה את מגמת החיסכון עם כ-50% מהתוצר שמופנה לחיסכון; מגמת הביניים בהודו-יפן עם כ- 25-30% ואירופה עם כ-20% תוצר לחסכון; ומגמת הצריכה אותה מובילה ארה"ב, המפנה רק כ-10% מהתוצר לחסכון. ההשלכות הן דרמטיות, ומשפיעות לא רק על מבנה החברה (משק צורך אל מול משק חוסך) אלא גם על הקצב בו "הרכבות" נעות.  

נקודה אחרונה למחשבה: אם שואלים אנשים בניו-יורק מה הם חושבים שהיא הבעיה הגיאו-הפוליטית החמורה ביותר בעולם כיום – הם עונים עיראק. כאשר שואלים אנשים בדרום קוריאה – הם עונים שהבעיה היא צפון קוריאה. כאשר שואלים אנשים בישראל – התשובה היא איראן. כל אחד רואה את הבעיה הבוערת בצורה שונה מהפרספקטיבה שלו. מכאן עולה השאלה האם אנשים פשוט לא רואים את הסוגיה בצורה זהה, או שמא העולם אכן לא כל כך גלובלי כמו שאנחנו חושבים? 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד