כניסה לחברים רשומים



ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועחו"ב

במהלך שנות כהונתי, אני לא זוכר שעל שולחן הקבינט הוצבה לדיון הסוגיה הלאומית בנוגע לאפשרויות העומדות בפני מדינת ישראל לנוכח התעצמות החיזבאללה בגבולנו הצפוני. סוגיה זו הועלתה בשולי הסקירה והתחזית השנתית של מה צפוי להתרחש. שאלות אופרטיביות אחרות, ועמוקות יותר, כגון מה המחיר שישראל תתבע לשלם לאור העובדה שבגבול בונים כוח איתני בעוצמה ובמימון ובגיבוי איראני באמצעות סוריה, לא הועלו.  

הועדה איננה פורום אשר נמנה על מקבלי ההחלטות. חובת הוועדה היא להתריע על מצבים אפשריים עתידיים. הוועדה זיהתה כשל מתמשך בלבנון ומצאה לנכון להביא זאת לראש הממשלה ושר הביטחון.
בפברואר 2004 כותב יובל שטייניץ יו"ר דאז ביחד עם עומרי שרון ואפרים סנה מכתב סודי ביותר המופנה לרה"מ ושהב"ט. 

קטעים נבחרים ממנו הם מעין נבואה שהתגשמה ותבעה מאיתנו מחירים כבדים. "שמענו סקירות בתקופה האחרונה על נושא הרקטות בלבנון ואנו מבקשים להביא לידכם את תמצית הדאגה. איראן, באמצעות סוריה הציבה איום אסטרטגי על מדינת ישראל איום שאם יתממש רבע מאזרחי מדינת ישראל יימצאו בטווח הרקטות מחדרה צפונה, דבר שיגרום לגל פליטים למרכז הארץ, ולשיתוק המערך הכלכלי בצפון. זמן דעיכת היכולות הצבאית של האויב עלול להימשך מס' שבועות. בלא פעולה קרקעית מצב זה מחייב  דרכים יצירתיות ואנו מתריעים על אי הסבילות של מדינת ישראל בפני איום שכזה". 

כיום אנו למדים שכל אחד מהסעיפים הפך מהר מאוד למציאות. יעדים כלכלים שותקו ופערי המודיעין לא אפשרו דיכוי מאגרי הנשק והיכלות הצבאית של החיזבאללה.  

לא ידוע מה הייתה ההשפעה המעשית של המכתב המתריע הזה, מאחר לא ניתנה תשובה למכתב הנ"ל. אני גם לא יודע מה בדיוק חשבו בערב פתיחת המערכה, אבל למחרת, הוועדה נפגשה עם שר הביטחון ומהפרוטוקול עולה שצה"ל היה אמור לדעת שאין שום אפשרת שצה"ל יצליח לקרקע באש ארטילרית (אש מנגד) את ירי הרקטות. לפי הוועדה לא הייתה היערכות לקיים מהלך כולל לדיכוי ירי הרקטות. באותו בוקר נורו רקטות וקטיושות ובהיקף ששיתק את כל הגליל ומנע ממנו לקיים אורח חיים נורמלי. ראש חטיבת המבצעים שהופיע בפני הוועדה התריע שאין כוחות קרקעיים ולא צפוי שיהיו וזה הטון שנשמע בוועדה לאורך מרבית הימים של השבועיים הראשונים של המערכה. הרמטכ"ל הופיע בוועדה והוא נשאל על כוחות קרקעיים. תשובתו הייתה ברורה. בינתיים לא צריך להיערך לפלישה קרקעית. ולדבריו המילה בינתיים צריכה להתמשך ככל שאפשר; קרי, בכדי שתצא אל הפועל פעילות קרקעית צריכים להתרחש דברים חמורים ביותר. 

עם זאת, בוועדה הייתה תמימות דעים שלא די באש מנגד, אבל מהי המסקנה הראויה מהנתון הזה? 

נשמעו דעות שונות, מנוגדות ומגוונות. ריבוי דעות לא מאפשר הרמוניה וקונצנזוס ולכן מקשה על תפקיד הוועדה לסייע במבנה של קבוצת לחץ, בשעה שיש העדר הבנה ברשות המבצעת. 

כיום הוועדה עוסקת בתחקור האירועים בלבנון: לא בסימן קביעת האחריות, אלא בעניין חיזוק הכשירות של הצבא; בצורך לחזק את מערך האימונים של החילות. אנחנו מאוד אופטימיים בוועדה מאחר ופגשנו את חיילי המילואים וכולנו כאחד התרגשנו לשמוע את חיילי המילואים שבאו להשמיע את חוויותיהם בפני הוועדה, ואלה אמרו לנו שכשיקראו שוב הם יתייצבו ללא ספק לבצע את תפקידם. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד