כניסה לחברים רשומים



פרופ' אלכס מינץ, בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי

קבלת החלטות של מנהיגי ארגוני טרור:
בין לאדן, נסראללה ומשעל
 

 

קבלת החלטות יריב 

·          כיצד מנהיגי טרור מקבלים החלטה? 

·          מהם הגורמים המשפיעים על החלטותיהם? 

·          באיזה חוק החלטה הם משתמשים? 

·          מהו "קוד ההחלטה" שלהם? 

"פרויקט קבלת החלטות יריב" בבינתחומי-הרצליה מנסה לפענח את "קוד ההחלטה" של מנהיגי ארגוני טרור כמו בין לאדן, נסראללה, וחאלד משעל. הפרויקט מתבצע בשיתוף עם אוניברסיטת Yale, עם קלאודיו יאיר סמבן מאוניברסיטת תל אביב וטייסון שטינגהר מאוניברסיטת טקסס A&M בארה"ב. 

כיצד מפצחים את "קוד ההחלטה"? 

·          בוחנים מספר רב של החלטות לכל מנהיג 

·          עושים "שחזור לאחור" (reverse engineering) של כל החלטה 

·          מנסים לזהות דפוס קבלת ההחלטות 

ניתוח החלטה יישומי 

·          זיהוי סט החלופות  

·          זיהוי המימדים היכולים להשפיע על ההחלטה 

·          תעדוף הממדים השונים 

·          Rating להשלכות הצפויות של כל חלופה 

·          מכניסים כל זאת לתוכנת Decision Mind היוצרת באופן אוטומטי מטריצת החלטה 

·          באם עושים זאת על הרבה מאוד החלטות, אפשר לזהות ה DNA הקוגניטיבי ("קוד ההחלטה") של מקבל ההחלטה - במקרה זה מנהיג ארגון טרור 

 

חסן נסראללה 

המחקר בחן החלטות נסראללה בנוגע ל: 

·          מדיניות חיזבאללה לאחר הנסיגה הישראלית מלבנון ב- 2000 

·          עמדותיו הפוליטיות של הארגון לאחר הנסיגה הסורית  

·          תגובה לתקיפה הישראלית ביולי 2006 

·          תגובה היפותטית לאי-תקיפה הישראלית ביולי 2006 

 

תובנות וממצאים 

דפוס ההחלטה של נסראללה מכיל שני שלבים: 

·          נסראללה שולל כל חלופה אשר מאיימת על מעמדו הפוליטי, הן בדעת הקהל הלבנונית והן בזירה הפוליטית הלבנונית 

·          בשלב השני  של ההחלטה הוא ממקסם התועלת הצפויה על סמך מימדים קריטיים, רק על סט החלופות ש"שרד" את "מבחן הקבלה" של השלב הראשון 

       הממד הפוליטי פנימי בלבנון הוא בבחינת "קו אדום" לנסראללה 

·          מנקודת מבטו של נסראללה, חיזבאללה הוא קודם כל ארגון פוליטי בעל אג'נדה פוליטית, אינטרסים ויעדים פוליטיים 

·          חיזבאללה משתמש בטרור על מנת לקדם מטרות פוליטיות בזירה הפנים-לבנונית, ולא ארגון טרור שיש לו מפלגה פוליטית 

·          אם מפעילים את קוד ההחלטה הדו-שלבי הזה על החלטות חיזבאללה, אפשר להבין, להסביר ואף לנבא טוב יותר את החלטות חיזבאללה מאשר בשיטות  ותיאוריות אחרות 

·          המודל מאפשר לנבא בקירוב מהם התנאים הדיפלומטיים והפוליטיים בהם יעדיף הארגון לתקוף את ישראל, ובאילו תנאים יעדיף להתרכז בזירה הפנים-לבנונית 

 

מנהיגי החמאס 

המחקר התמקד בהחלטות החמאס בנוגע ל: 

·          החרמת הבחירות ב 1996  

·          קמפיין פיגועי ההתאבדות הראשון, החל מ-1993 

·          הסכם ה"הודנא" – קהיר 2005 

·          השתתפות בבחירות 2006 

·          חטיפת גלעד שליט-  יוני 2006 

·          משא ומתן עם ישראל – נובמבר 2006 (משעל) 

·          משא ומתן עם ישראל – נובמבר 2006 (הנייה) 

 

תובנות וממצאים :1. חאלד משעל  

·          שחקן וטו השולל כמעט כל הסכם 

·          באם משעל היה מאשר כל פעילות והסכם, "לא היו סופרים  אותו" 

·          על מנת לצבור עוצמה, משעל מטיל וטו על שרשרת החלטות 

·          אך מעבר לנקודה מסוימת לאחר שמדיניות הסרוב שלו הייתה יכולה להיתפס כמובילה לנזק פוליטי בציבור הפלסטינאי עבור תומכי החמאס, משעל "משחרר הרצועה" מאט, אך דבריו מוכחשים מיד. 

·          למעשה, משעל הוא מקבל-ההחלטות היחיד בארגון שיכול להחליט על פשרה עם ישראל או עם פת"ח 

 

  

תובנות וממצאים: 2. אסמעיל הניה 

·          מושפע בעיקר מהמימד  הפנים-ארגוני (יחסים עם משעל ועם הזרוע הצבאית של הארגון) 

·          החלטותיו נובעות מכך שאינו יכול "להרשות לעצמו" לסכן את מעמדו בארגון 

·          הדילמה בין המימד הפנים-ארגוני והיחסים עם הזרוע הצבאית מביאים אותו לסרב לכל הצעת פשרה  

 

בין לאדן 

המחקר בחן החלטות בין לאדן בנוגע ל: 

·          המתקפה על מגדלי התאומים ב 1993 

·          המיזוג עם הג'יהאד האיסלמי המצרי ב 1998 

·          המתקפה על המשחתת  Cole בתימן ב 2000 

·          ההחלטה לא לקחת אחריות על 9/11 

·          היפוך ההחלטה ולקיחת האחריות על 9/11 

·          מדריד 2004 

·          לונדון 2005 

 

הגורמים המשפיעים על החלטות בין לאדן: 

·          פוליטי-ארגוני 

·          פוליטי-ציבורי 

·          דתי 

·          אסטרטגי 

·          צבאי 

 

בין לאדן: דפוס החלטה 

·          בניגוד לרטוריקה שלו :אינטרס עצמי יותר מאשר אינטרס ארגוני  

·          החלטותיו לא תמיד לינאריות, כלומר, שולל חלופות מסוימות על פי מימד אחד או שניים 

·          חייב להוציא פיגועים מידי פעם על מנת להראות שהוא רלוונטי 

·          קוד החלטה שלו פגיע כאשר מנהיג אחר מופיע. במצבים אלו קיבל החלטות שלא תמיד היו אופטימליות עבור אל קאעידה, אבל הבטיחו את השרדותו הפוליטית 

 

קווי דימיון ושוני בהחלטות מנהיגי טרור 

·          POLITICAL RISK-AVERSION 

·          שונאי סיכון פוליטי – הן במישור הפוליטי-ארגוני והן במישור הפוליטי-ציבורי  

·          פוסלים חלופות המנוגדות לשני המימדים הקריטיים – המימדים הפוליטיים 

·          המימד הפוליטי-ארגוני, ומימד התמיכה הציבורית, יוצרים "קיצור דרך קוגניטיבי"  

·          תהליך-החלטה רציונלי מתקיים רק בין חלופות שלא פוגעות באינטרסים הפוליטיים של המנהיג (לדוגמא, נסראללה לא שוקל חלופות כגון מלחמה כוללת בישראל ופירוק חזבאללה מנשקו) 

 

השפעת המבנה הארגוני של ארגוני טרור על דפוס ההחלטה 

·          קיים קשר בין המבנה הארגוני לבין מידת ההשפעה של המימד הארגוני-פוליטי 

·          ארגונים בתחילת דרכם מתחשבים יותר במימד הפוליטי-ציבורי (צורך לרכוש תמיכה ציבורית לארגון) 

·          מנהיגי ארגונים ממוסדים "ותיקים", בעלי מעמד איתן בציבור, מושפעים יותר מן המימד הארגוני-פוליטי (נסארללה וחמאס ב-2005/2006) 

 

מסקנות 

·          בכל ארגוני הטרור שנחקרו, המימד הצבאי אינו המימד הקריטי בקבלת-ההחלטות של המנהיג. 

·          חישובי עלות-תועלת לא מסבירים את רוב ההחלטות של מנהיגי ארגוני טרור, משום שחשש מסיכון פוליטי הוא מימד מפתח המשפיע על בחירותיהם. 

·          ארגון טרור הוא קודם כל ארגון פוליטי, ומנהיגו הוא דמות פוליטית  

·          מנהיגי טרור הם לרוב מקבלי-החלטות סיסטמטיים, בעלי דפוס קבלת-החלטות הניתן לשיחזור ולפענוח (Decision-DNA) 

·          ניתוח החלטה היישומי - מתודולוגיה אחידה ושיטתית לניתוח החלטות מנהיגי אויב 

·          הבנה של תהליך קבלת-ההחלטות הקוגניטיבי, ולא רק הרציונלי, של מנהיגי טרור 

·          חשיפת המניעים הלא-טריוויאליים של המנהיג  

 

 

דוגמא למטריצת החלטה
הדילמה של נסראללה לאחר הנסיגה הישראלית (2000) 

 

 

 

Full scale campaign against Israel 

Limited Campaign against Israel 

Arms build-up 

Temp. cease-fire 

Disarm 

Wt. 

Org.-Political 

10 

6 

6 

-2 

-8 

9 

Public-Political 

-6 

10 

5 

5 

8 

9 

Relations with Syria 

-1 

4 

9 

4 

7 

8 

Relations with Iran 

9 

4 

8 

2 

3 

7 

Military 

6 

5 

9 

5 

-10 

7 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד