כניסה לחברים רשומים



בני לנדא, מייסד אינדיגו מערכות HP

התבקשתי לחלוק עמכם כמה מהתובנות שרכשתי בדרך הארוכה שעברה מאז שייסדתי את אינדיגו ואיך זה שתעשיין הוזמן לכאן הערב. נולדתי בפולין אחרי מלחה"ע ה-2 ובשנותיי הראשונות גדלתי במחנה פליטים בגרמניה. משפחתי היגרה לקנדה. גדלתי במשפחה ענייה  ובבית חם, בית ציוני. כבחור צעיר שגדל בקנדה חלמתי על שני דברים: מכונות וישראל. כשעליתי לארץ ייסדתי את חברת אינדיגו ושלושים שנה אחרי, אני גאה שהיא חטיבה של HP המובילה בדפוס דיגיטאלי. החלום שלי היום הוא שמדינת ישראל תהיה בחזית עידן הדפוס הדיגיטאלי. שואלים אותי לעיתים מהי ההצלחה של תעשיית ההיי טק הישראלית. אין לנו משאבי טבע אבל יש לנו משאב אחד יקר מכולם הייחודי לישראל- הישראלי. הוא מאופיין ביצירתיות, דחף ואמביציה. הוא חרוץ ומחוייב. שילוב של אמריקני ויפני. התוצאה היא רבת עוצמה. זה הקסם עליו נבנתה אינדיגו. היום היא מעסיקה אלפים בישראל ומגלגלת מאות מיליונים מהכנסות ייצוא מישראל. אינדיגו מייצאת את המכונות הכי מדהימות ועל כל אחת כתוב "מיוצר בישראל". עבורי החלום התגשם.  

מה עושה יזם שגדל בבית עני, שהיה לו המון מזל אחרי שחלומו התגשם? הוא רוצה לחלוק את מזלו עם אחרים ולעזור לאחרים להגשים את חלומם. אשתי ואני הקמנו את קרן לנדא לשיווין והזדמנויות בחינוך המתמקדת בברוכי יכולות מיעוטי יכולת. כמשקיעים בנוער ההחזרים שלנו נמדדים באיכות ולא בדולרים. מדובר במנהיגים של מחר.  

אנחנו מאפשרים נגישות להשכלה גבוהה לנוער מהפריפריה, לעולים מרוסיה, מאתיופיה ולנוער ערבי ישראלי. ישראל חייבת להעניק הזדמנויות שוות לכל אזרחיה. רק כאשר זה יקרה, יהיו כל אזרחי מדינת ישראל חלק אינטגראלי ונאמן לחברה שלנו. בלי זה איזו מדינה תהיה לנו? חלק ניכר מהקרן מוקדש לתוכנית אחת הקשורה לצה"ל. תוכנית עתידים. השאר מוקדש לאותה מטרה באמצעות מרכזים בכל האוניברסיטאות ומכון וייצמן. בעיני, עתידים היא התוכנית הכי ציונית בישראל. עתידים הפך  להיות לכלי החזק ביותר במדינה שרותם את הפוטנציאל לסגירת פערים סוציו אקונומים. תוכנית עתידים הופכת את החיים של 12 אלף בני נוער, שהיום נמנים על המבטיחים לתרומה עתידית. לעיתים קרובות למוכשרים מכל חסר דימוי עצמי התואם את יכולתם האינטלקטואלית. הרבה מהנוער הזה לא רואה עצמו כבעל פוטנציאל להצליח.
בימים אלה של פסימיות קשה בישראל אני נשאר אופטימי לפחות לגבי הדור הבא. בעשור הקרוב עתידים תיצור 40 אלף בוגרים ולהם תהיה השפעה עמוקה על מדינת ישראל. יש להם צורך עז להראות לנו שהאמון בהם היה מוצדק. הם נחושים להחזיר לחברה הישראלית ולעזור לאחרים להגשים את חלומותיהם. אנחנו נעקוב אחר ההשקעות שלנו בגאווה.  

נשאלת עוד שאלה, איך הבוגרים יתפרנסו? אני לא שותף לדעת הרווחת לגבי חוסנה של הכלכלה. אני מאמין שלמרות שבשלוש השנים האחרונות יש סימני שיפור, היסודות בכלכלה מדאיגים ביותר. המדד של חוסן כלכלי של כל חברה הוא התל"ג לנפש. בעשר השנים האחרונות חל גידול בישראל באוכלוסיה ואילו התל"ג בקושי גדל. כל שנה שחולפת מיקומה של מדינת ישראל אל מול מדינות     ה-OECD יורד.  

אני מזהה שני מרכיבים החיוניים לעידוד צמיחה:

הראשון הוא שיעור הילודה- במדינת ישראל שיעור הילודה הוא הגבוה בעולם. היום 28 אחוז מהאוכלוסייה הוא מתחת לגיל 14. זהו נתון  שגבוה ב-50 אחוז ממדינות ה-OECD ולכן כוח התעסוקה הוא נמוך ומהווה נטל על הכלכלה. מבחינת גודל האוכלוסייה עקפנו את אירלנד, דנמרק ושוודיה אבל במושגים כלכליים אנחנו עניים מכולם.אנחנו צועדים במהירות לקראת הפיכתנו למדינת עולם שלישי. אני יודע שכל מי שדוגל בהורדת שיעור הילודה יואשם כאנטי יהודי וגזעני ולמרות זאת אני קורא למנהיגות לקחת מנהיגות ולנקוט בצעדים בלתי פופולאריים. 

המחסום השני לצמיחה כלכלית של מדינה הוא היעדר מקומות תעסוקה. יש לנו רכישות זרות ויש השקעות מבחוץ אבל נדמה כי עידן הגלובליזציה פסח על מדינת ישראל. נוצר מצב שחברות טרנס לאומיות מקימות מפעלים בכל יעד אחר בעולם אבל לא כאן. הגלובליזציה פסחה על ישראל. לא משקיעים כאן בכוח אדם וזה בגלל שאין תמריצים אטרקטיביים שמעמידים תחרות עם מדינות אחרות. בהיעדר השקעות כאלה, בשילוב עם רוב מרכזי גדול לתל"ג והתפוצצות אוכלוסין, ישראל נידונה להיות מדינה ענייה.  

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות מדינה ענייה. אני קורא למנהיגות לטפל בשאלות קיומיות אלה עכשיו. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד