כניסה לחברים רשומים



לאה אחדות, סמנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

בתחילה נביא כרקע את ההתפתחויות החברתיות והכלכליות של 4 השנים האחרונות, ומשם נמשיך להמלצות לעתיד. 

שיעורי העוני בישראל כיום הינם 20.6% מהמשפחות, אשר כוללות שליש מהילדים. ממוצע ההכנסות למשפחות העניות הינו 1490 ש"ח, סכום שהינו נמוך ב-33.1% מקו העוני. 

המגמות בתחום: בשנים 2001-2004 חלה התרחבות העוני; החל מאמצע 2004 חלה התייצבות. 

 המאפיינים של המדיניות החברתית-כלכלית בשנים 2002 – 2005: 

·          הקיצוץ  בהוצאה  הממשלתית  על רווחה   התמקד בקצבאות, אם כי הוא לא פסח על שירותי הבריאות  והחינוך. 

·          הקיצוץ בלט בקצבאות האוניברסליות,  ובייחוד למשפחות עם ילדים. 

·          הפגיעה בקשישים היתה מצומצמת, באופן יחסי. 

·          המדיניות הדגישה תמריצים לעבודה, תוך שחיקת המחויבות להבטחת הכנסה מינימלית לקיום. 

·          הפחתת המיסים היתה מלווה בצמצום הפרוגרסיביות של מערכת המס. 

מאפייני המשק בשנות הצמיחה 2004 – 2006: 

·          התרחבות התעסוקה, עלייה בשכר הריאלי ויציבות ברמת המחירים. 

·          התרחבות התעסוקה (כ-8%) הקיפה את כל הענפים ובלטו גם ענפים המשלמים שכר נמוך וגם הענפים המתקדמים: מסחר, שירותים אישיים ושירותי אירוח ואוכל  - 10% בשנים 2006-2005; בנקאות, שירותים מתקדמים ותעשייה מתקדמת - 9%-12%. 

·          עליית השכר  הריאלי (4%) לא היתה אחידה:  בענפים מסורתיים השכר לא עלה או נשחק בכ-1%-2%, ובענפים המתקדמים השכר עלה בשיעור ניכר (בין 7% ל-15%). 

המדיניות החברתית בשנים 2005 – 2006: 

·          ניצנים של תהליך שיקום. 

·          הגדלת הקצבאות   לקשישים  בשנים 2006-2005 והגדלת קצבות הילדים למשפחות הקטנות (בלבד)  ב-2006. 

·          הגדלת שכר המינימום. 

·          הפחתת נטל דמי ביטוח לאומי על שכירים עם שכר נמוך ובינוני. 

בשנים 1998-2004 חל גידול משמעותי בתחולת העוני . לאחר מכן חל גידול קטן בלבד באחוז המשפחות. לגבי הילדים עדיין קיימת אותה המגמה, בתקווה לשיפור בעתיד. 

החל מ-2005 חלה הפחתה בשחיקה הריאלית בהיקף תשלומי הגמלאות ואף חלה עליה בשנת 2006 לעומת השנה הקודמת.  

בין 2001-2004 חלה ירידה בהכנסה הפנויה לנפש ממנה סבלו כל העשירונים. ב- 2005 חלה עליה בהכנסה הפנויה בכל העשירונים, אך העשירונים העליונים נהנו ממנה יותר. 

מדיניות לצמצום העוני – קווים מנחים: 

·          ריבוי הגורמים לתופעת העוני מחייב תוכנית המשלבת מגוון של התערבויות  בתחום  שוק העבודה, במערכות     הקצבאות והמיסים ובתחום הניידות החברתית. 

·          יש לגבש  תוכנית רב-שנתית  המשקפת   סדרי עדיפויות  ולהתחייב לגיוס המשאבים הנדרשים. 

·          יש לפתח תוכניות התערבות ממוקדות באוכלוסיות מקופחות, (מגזר  ערבי,  למשל)  ופיתוח   מיזמים   בקהילה   בתחומי    התעסוקה והרווחה.   

לאלו מטרות נועד מגוון ההתערבויות? 

·          פיזור המשאבים בין הקבוצות השונות של אוכלוסיית העוני. 

·          שילוב ראוי בין תמריצים לעבודה לבין הבטחת הכנסת מינימום לקיום . 

·          תמהיל רצוי בין המרכיבים האוניברסליים של תשלומי העברה לבין המרכיבים הסלקטיביים. 

·          שילוב רצוי שבין שירותים בעין לקצבאות בכסף. 

המדיניות לצמצום העוני בחברה בישראל - המלצות 

·          חיזוק כוח המשיכה של שוק העבודה עבור בעלי השכלה נמוכה או יכולת השתכרות נמוכה. 

·          הרחבת רשת הביטחון החברתית. 

·          הגדלת ההשקעה בחינוך בגיל הרך. 

·          טיפול ממוקד באוכלוסייה הערבית. 

 

הגדלת כוח המשיכה של שוק העבודה עבור בעלי השכלה נמוכה: 

·          צמצום מספר העובדים הלא-ישראלים. 

·          העלאת שיעור המס על העסקתם של עובדים לא-ישראלים. 

·          הגברת אכיפת חוקי העבודה, לרבות חוק שכר מינימום. 

·          הורדת הקנס על עבודה במערכת הבטחת הכנסה למשפחות בגיל העבודה. 

·          "מס הכנסה שלילי" (בראייה של התמיכה במשפחות עם ילדים). 

·          הרחבת סבסוד העלויות הכרוכות ביציאה לעבודה. 

 הרחבת רשת הביטחון החברתית 

·          הצמדת הקצבאות להתפתחויות ברמת החיים. 

·          חיזוק התמיכה במשפחות עם ילדים. 

·          הרחבת ביטוח אבטלה. 

·          *  הגדלת הגמלה להבטחת הכנסה למי שיכולתו להשתכר     מוגבלת. 

·          הרחבת הכיסוי של פנסיה תעסוקתית, בראייה כוללת  של תפקיד הרובד הראשון. 

·          הרחבת הזכאות להשלמת הכנסה לקשישים. 

עדכון הקצבאות (הנהגת שיטה מעורבת – מחירים ושכר כשלב ראשון בחזרה לעדכון לפי שכר): 

·          עדכון הקצבאות בכל שנה בהתאם לעליית המחירים ובמחצית  שיעור העלייה בשכר הריאלי במשק. 

·          העלייה בשכר תיבדק  לעומת השנה  האחרונה שבה  היה עדכון  גם לפי השכר. 

·          *  השכר   ב-15   השנים   האחרונות   (לפי  חוק)  עלה ריאלית ב-1.3% בממוצע לשנה.  העלות  התקציבית של עדכון במחצית השיעור עומדת על כ-200 מיליוני ₪ בממוצע לשנה. 

התמיכה במשפחות עם ילדים: 

·          הגדלת קצבות הילדים האוניברסליות ל-200 ₪ לילד (כ-800  מיליוני ₪). 

·          "מס הכנסה שלילי" למשפחות עם ילדים (כ-1.5 מיליארד ₪). 

·          מומלץ שילוב של שני אמצעי המדיניות. 

"מס הכנסה שלילי" – הצעת הביטוח הלאומי: 

·          * תוכנית   למשפחות  עם  ילדים –   בעלות   של כ-1.5 מיליארד ₪. 

·          * הזיכוי יינתן לכל אחד מההורים על בסיס שכרו, אך בתנאי  שהשכר  של   שני  ההורים  אינו   עולה  על  10,000 ₪. 

·          שיעור הסבסוד יעלה עם גודל המשפחה. 

·          310,600 משפחות יהנו מהתוכנית; הזיכוי המרבי  יעמוד על כ-700 ₪ לחודש, והזיכוי הממוצע – על 410 ₪ לחודש. 

·          הפעלה על ידי מס הכנסה או הביטוח הלאומי. 

האומדנים להשפעת צעדי מדיניות התמיכה על העוני במשפחות עם ילדים יראו ירידה מ-26.2% כיום, ל- 23.3% (הגובה לפני שנת 2001). 

הגדלת ההשקעה בחינוך בגיל הרך: 

·          החלת חוק חינוך חינם  לגילאי 3 ו-4 בהדרגה:  תחילה יונהג ביישובים בדירוג חברתי-כלכלי נמוך  

·          ובטווח הארוך באופן אוניברסלי. 

·          עלות מוערכת כ-1.5 מיליארד ₪.  

המגזר הערבי – מאבק באפליה ועידוד התעסוקה וההשתלבות בעבודה: 

·          תמריצים לאזורי תעשייה (להגביר תחרות מול משגב ובר-לב) שישרתו מספר כפרים ויישובים. 

·          עידוד  עסקים  קטנים –  הקמת  מרכזי  טיפוח יזמות (כיום אין תוכנית מובנית למגזר הערבי). 

·          מט"י תסייע גם להתרחבות של עסקים משפחתיים –  (המעסיקים 3-2 עובדים והמהווים נתח לא מבוטל  

·          מהפעילות הכלכלית).  

·          תמריצים לקליטת ערבים אצל מעסיקים יהודים. 

·          * שילוב  ערבים  משכילים   במגזר הציבורי.  הסרת חסמים תשפיע גם על המגזר העסקי. 

·          פיתוח גנים והסדרים לטיפול בילדים קטנים כאמצעי לעידוד נשים להשתלב בעבודה. 

·          הכשרה מקצועית לבעלי השכלה נמוכה.     

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד