כניסה לחברים רשומים



ד"ר יעקב שיינין

אני אנסה להסביר בצורה אחרת את המקור לעוני בישראל. כשבוחנים את שיעור העוני, אנחנו במקום אחרון לעומת מדינות OECD. הממוצע המשוקלל במדינות ה- OECD הוא 13.5, ואצלנו הוא 20.6.  

בעיית העוני קיימת בעיקר אצל הערבים, החרדים והמהגרים החדשים. המהגרים החדשים פחות מטרידים אותי כי אחרי דור הם משתלבים בקבוצת הרוב. הבעיה היא שלמעלה מ- 50% ממשקי הבית הערבים והחרדים הם עניים.  

למעלה מ-30% מסך כל העניים בישראל  הם תופעה זמנית וחד-פעמית. הם לא חלק מהבעיה הקשה של העוני כי הם יצאו ממעגל העבודה, ולא ילדו יותר ילדים:  

·          23% מהעניים הם קשישים מעל גיל 65, אנשים שבאו לפה מרוסיה ללא פנסיה. 

·          7% נוספים הם מבוגרים מגיל 55 ומעלה, שסיכוייהם למצוא עבודה קלושים מאוד כאשר שיעור האבטלה עומד על 8.3%.  

את בעיית העוני של האוכלוסייה הזו ניתן לפתור על-ידי שתי פעולות: 

 

·          להשלים לכל אחד מהאנשים באופן פרטני את ההכנסה עד קו העוני. זה יעלה למדינת ישראל 800 מיליון שקל, ואף אחד מהקשישים לא יהיה עני. 

·          לקחת עוד 600 מיליון, ולתת לאנשים האלו פנסיה חובה. זו טעות שלא נתנו פנסיה חובה עוד בשנות ה- 60', וכך לא היו כמעט אנשים שעבדו כל חייהם ונותרו עניים בגיל מבוגר.  

צריך רק 1.4 מיליארד שקל, ושיעור העוני ירד מ-20.6% ל- 16%.  

 

70% מהעניים הם אנשים בגיל העבודה. 30% אינם בעלי משפחות מרובות ילדים, כלומר יש להם עד שלושה ילדים; 20% מהעניים הם ממשפחות מרובות ילדים; משפחות חד הוריות מהוות כ- 10% מהעניים; 5.5% מהעניים הם משקי בית צעירים ובריאים ללא ילדים. בדרך-כלל אלו סטודנטים לתארים מתקדמים שלא עובדים. צריך להוציא אותם ממשוואת העוני כי הם אנשים טובים, בריאים וללא ילדים, שפשוט לא עובדים, אולי כי יש להם הורים עשירים, אולי כי חזרו מהודו.  

התמונה הקשה של העוני כוללת כ-15%-16% מהאוכלוסייה, שהם בגיל העבודה ואינם עובדים. יש לי שני דברים לומר לגביהם.  

ראשית, העיוות הגדול ביותר שעשתה המדינה הוא ש-8% מכלל המועסקים במשק הינם עובדים זרים. לקחנו 200,000 עובדים זרים, וזרקנו החוצה 200,000 ישראלים. העובד הזר נראה לנו זול, כיוון שאנחנו משלמים לו רק 4,000 שקל. אבל למובטל אנחנו משלמים עוד 4,000 שקל, כך שלי, בתור אזרח, הוא עולה 8,000 שקל. 

שנית, אנחנו צריכים להבדיל בין ההורים לילדים. קצבאות ילדים הן עבור הילד, אז מדוע אנחנו נותנים אותן להורה? הבה ניתן את קצבאות הילדים, בסך למעלה מ- 140 ₪ לילד, ישירות לילד. זה עדיף, כי אני לא יודע מה ההורה עושה עם הקצבאות.  

אני מציע לקחת את הקצבאות ולתת הזנה בבתי ספר: לתת ארוחת צהריים מלאה וארוחת ביניים ב- 16:00. כך אתה יכול להבטיח שכל ילדי ישראל יקבלו את כל אבות המזון. אין אף משק בית שיכול לקנות ארוחה במחיר של משרד החינוך, שיקנה מיליון ארוחות ליום. יכול להיות שבני העשירון העליון או המאיון העליון לא ירצו לאכול את האוכל של בית הספר. אני לא מכריח אף אחד לאכול. אפשר לקחת את הכסף ולתת ארוחות בוקר לילדים בפריפריה.  

אנחנו יודעים שאנחנו חייבים להגיע ליום לימודים ארוך. זה חיוני לפחות בפריפריה, במעמד הבינוני והנמוך. צריך שיהיה מי שיעשה עם הילדים שיעורי בית, וייתן להם חוגים. המיסוי על יום לימודים ארוך יהיה פרוגרסיבי. עשירונים ראשון ושני לא ישלמו כלום, העשירון השלישי ישלם 30%, רביעי 40% וכך הלאה עד לעשירון העליון שישלם 100%. יום לימודים ארוך יעלה למדינה 2.4 מיליארד שקל בשנה, וזה יקטין את שיעור העניים בדור הבא.  

אי אפשר לעשות רפורמה של יום לימודים ארוך בחינם. אין דבר כזה רפורמה מאוזנת. מי שיצליח לעשות רפורמה מאוזנת יקבל פרס נובל. אם אתה רוצה לעשות רפורמה ולהצליח, זה יעלה כסף, לפחות בטווח הקצר. 

לאור כל זאת אני טוען שבסכום מגוחך של 3.8 מיליארד לשנה, ניתן לרדת את העוני מ- 20% ל- 12.8%, אם ניקח את כל האנשים המבוגרים וניתן להם פיצוי ופנסיה חובה.  

צריך לזכור גם שמספרי העוני אינם תורה מסיני, ויש מחלוקות לגבי האופן שבו מודדים עוני. אבל גם נניח שהמספרים נכונים, הדבר הראשון שאנו יכולים לעשות זה לתת תקווה לאנשים בגיל העבודה, אם נקטין את מספר העובדים הזרים משמעותית. לא יקרה שום דבר למשק הישראלי אם מחר בבוקר לא יהיו עובדים זרים. מה שיקרה הוא שהביקוש לעובדים ישראלים יגדל, והשכר במקצועות של העובדים הזרים יעלה משמעותית. אם השכר יעלה משמעותית התוצאה תהיה מעבר מהיר לעתירות הון, מעבר למיכון, גידול בפריון, גידול בתפוקה, תשלום שכר יותר גבוה, יותר ישראלים יוכלו לעבוד, ובבת אחת יצטמצם העוני.  

אם חלילה יהיה תחום שישראלי לא יהיה מוכן לעבוד בו, אפילו במחיר של 8,000 שקל בחודש, נייבא את המוצר מחו"ל. זה לא סוף הציונות. אם, למשל, הישראלים לא רוצים לקטוף מלפפונים כי הם צריכים להתכופף, אז נגדל גזר, שיש מכונה שקוטפת אותו, ונייצא אותו לחו"ל. אף אחד מאבות הציונות לא קבע שחייבים לגדל מלפפונים. אל תחששו, אם לא יהיו עובדים זרים, מדינת ישראל תמשיך להתקיים.  

הדבר השני ששי לעשות הוא לא לאפשר שימוש בילדים כמכשיר ליצירת הכנסה להורים. אני תומך במתן קצבאות ילדים לילד עצמו. להורה לא ייצא לו שום דבר מזה שהוא מגדל עוד ילדים. אני אאכיל לו את הילד במחיר יותר זול ממה שהוא יכול להאכיל. 

לכן אני אומר שמה שאנחנו רואים עכשיו כעוני הוא בעיה שניתן לפתור אותה. מגוחך לגלות באיזה סכום נמוך אפשר לפתור את בעיית העוני.  

דבר אחרון - שיעור העוני נמדד בישראל על-פי ההכנסה הכספית. אם תיקחו את סולם ההכנסה הכוללת, כלומר הכנסה בעין (בעלות על דירה וקבלת תשלום על שכר דירה, למשל), ולא את ההכנסה הכספית, שיעור העוני בישראל יהיה 16.5% ולא 20%.לפי מבחן ההכנסה הכספית, עני שיש לו דירה ועני שאין לו דירה הם זהים. אם היינו משתמשים בסולם שמדינות ה- OECD משתמשות בו, שיעור העוני היה יורד באחוז נוסף. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד