כניסה לחברים רשומים



פרופ' אמנון רובינשטיין

המשפט "My country wrong or right" הינו אחד המשפטים הרלוונטיים מבחינת לבטי בנושא פטריוטיות. במלחמת העולם ה- 2 הפטריוטיות הנאצית היתה למען היטלר אבל גם למען ה"היימט", המולדת. בעקבות מלחמת העולם השנייה נוצרה פטריוטיות מסוג חדש. הסקרים באירופה אמרו שפטריוטיות זה "אאוט", עד שהגיע האיסלם הרדיקאלי. עכשיו התופעה של פטריוטיות מקומית במדינות רב לאומיות או מדינות לאום, הופכת מקובלת יותר ויותר. עניין  זה עושה דקונסטרוקציה למושג הפטריוטיות. אין יותר "My country wrong or right", אלא המדינה שלי צודקת ולכן אני בעדה. המדינה שלי היא מדינה דמוקרטית, מדינה טובה, יש בה ערכים ויש בה הרבה דברים טובים. לכן אני בעדה. זוהי הפטריוטיות החדשה. אם מכילים את הפטריוטיות החדשה הזו זאת על ישראל, אז לישראלים יש את ה"קייס" הטוב ביותר להיות פטריוטים. למדינת ישראל יש ייעוד הומניטארי, והייעוד הוא לשמש בית לאומי לעם חסר בית, על פיסת קרקע קטנה מאד במזרח תיכון עצום וענק.  

בשבילי פטריוטיות ישראלית נובעת מהעובדה שישראל נלחמת הרבה מאד שנים מלחמה קשה מאד עם גבולות פתוחים. הישראלים, בעיקרון, יכולים לברוח כמעט לכל מקום בעולם, חלקם אפילו ללא ויזה, והם לא בורחים. גם בתקופות קשות מאד הם לא בורחים. וזו פטריוטיות בלי שום ספק. זהו עניין שצריך להתמודד איתו, ולא להמעיט בערכו. 

הרבה שואלים ודנים על הפטריוטיות של ערביי ישראל, אבל זו לא יכולה להיות השאלה. אנחנו לא יכולים לדרוש זאת מהם וזה גם לא נכון לדרוש מהם להזדהות עם חזון הציונות, ההמנון והסמלים שלנו, שהם יהודיים. אנחנו יכולים לדרוש, כחלק מהתפיסה החדשה של פטריוטיות, שיתמכו במדינה כתמיכה במדינה הטובה. תמיכה במדינה שיש בה משטר דמוקרטי, אל מול הדיקטטורות השונות שמסביב. לכל המתנגדים אני אומר : עדיף להיות מיעוט בתוך דמוקרטיה ולא רוב בתוך דיקטטורה. זה שונה מבדיקת פטריוטיות.  

לסיכום אומר שני דברים : 

מהסקר שעשו עבורנו נתגלה כי בקרב צעירים מהשכבות הנמוכות והחלשות בחברה הישראלית קיימת מידת פטריוטיות נמוכה מאד. זה לא מפתיע, כמובן, ששני אלה הולכים יחד. יש להביא לצמצום הפערים העצומים בין מרכז ופריפריה, בין עשירים ועניים.  

אסיים בכך שאגיד את הביטוי "פטריוטיות כסולידאריות". זו הפטריוטיות שאני שותף לה. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד