כניסה לחברים רשומים



זהות יהודית כחוסן לאומי

לשאלת העברת האחריות לטיפוח הזהות היהודית לקהילה : (שנהר) הכוונה אינה שכל קהילה תעשה מה שהיא רוצה בתחום, אלא שהמורים המלמדים במסגרת המערכת הפורמאלית יגיעו מתוך הקהילות הללו. לדוגמא: הפרוייקט מהשנים האחרונות שבו בנות שירות לאומי, אשר באות מעולם תרבותי אחר, מלמדות יהדות בקרב המערכת הממלכתית, גורם לריחוק בקרב הצעירים. הצעתה היא שהמורים יגיעו מתוך הקהילות החילוניות. לגבי בעיית המחסור במורים ליהדות מקרב המגזר החילוני - המדינה יכולה לפתור את הבעיה, כשם שפתרה את בעיית המחסור במורים לכימיה לפני 25 שנה. לא ייתכן שרק גופים פרטיים ימשיכו להתעסק בבעיה הזאת, שכן התרבות היהודית הינה עניין של חוסן החברתי.  

 

 

לשאלת ההתחמקות מהאלמנט הדתי ביהדות : (שנהר) ברור שצריך להתייחס לאספקט זה. אך במקום ההתייחסות הקיימת כיום במערכת החינוך הממלכתי, תפיסה של "גוי שנשבה", יש לפרוש בפני הצעירים קשת של אפשרויות ביהדות אשר הדתיות הינה רק אחת מהם. העולם אינו נהיה דתי יותר ויותר אלא רוחני יותר ויותר. זו הדגמה לבעייתיות הקיימת בתפיסה של מערכת החינוך כיום, שהרי צעירים הולכים ללימודים רוחניים של המזרח הרחוק, ומתרחקים וסולדים מיהדות לא השכלנו ללמד יהדות באופן נכון. לא הצלחנו לקרב. ולכן התוצאות העגומות של היום. 

(בוזגלו) המשבר הערכי המדובר קיים בחברה החילונית, לא בחברות הדתיות. השאלה היא שאלה של שמירת השבת ולא של דתיות, מכיוון שהרוב המוחלט של האנשים אינם מתחילים מבדיקת אמיתות דתיות ומשם ממשיכים לשמירת מצוות. תפיסה כזו של האמונה אינה נכונה. 

(אלינסון) אצל רובם המוחלט של בני האדם קיימת נטיה טבעית לאמונה. ניתן לראות את השניות בקרב בני הנוער: לצד התרחקות מהדת היהודית הם מחפשים רוחניות במקומות אחרים. טעו מי שחשבו שדתיות תיחלש בעידן המודרני-טכנולוגי. 

 

לשאלת המעבר מפסיוויות לאקטיביות : (שנהר) הדרך לעשות זאת היא על ידי השקעות כספיות. למשל: אצלה באוניברסיטה סטודנטים רצו לעסוק בתרבות יהודית וביקשו עזרה בהתארגנות. הרצון קיים, אך המדינה לא עוזרת. 

 

לשאלת התחמקותה של המדינה ממילוי חובתה כלפי ועדת שנהר : (שנהר) לגבי חוסר קיום מחויבויות המדינה כלפי הוועדה - סיבה אחת הינה התנגדות שרי החינוך שבאו מטעם המפד"ל. סיבה נוספת הינה בעיה פנימית במשרד החינוך - לכל מפקח אחריות על תחום אחר (היסטוריה, תנ"ך וכו'). הוועדה רצתה גישה הוליסטית שמחברת בין התחומים ולכן המפקחים התנגדו. הועדה המליצה על רפורמה מקיפה במשרד החינוך שפקידי המשרד לא רצו לקבל. 

 

לשאלת הפלורליזם ביהדות : (בוזגלו) מאמין בפלורליזם – לכל אחד הזכות לדעתו לגבי מהותה של היהדות. לגבי יחסו של הממסד לרפורמים וקונסרבטיבים הוא רואה בכך בושה. (שנהר) לצד התרחקות הזרם הממלכתי מהיהדות קיימת תופעה מסוכנת נוספת בה הזרם הממלכתי דתי מתרחק מנושאים הומניסטים ודמוקרטים. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד