כניסה לחברים רשומים



חוק, ממשל וחוסן לאומי

שאלות: 

  

יו"ר ועדת ביקורת המדינה לשעבר, גב' בלוך:  

בזמן כהונתה הנחילה את הכללים הבאים: 

1.       ביקורת בזמן אמת. 

2.       פירסום שמות המבוקרים. 

3.       מעקב צמוד אחרי ביצוע המסקנות. 

יש עיתונאים שמעדיפים לבקר את המבקרים. התקשורת מהללת את המושחתים, ולא מאפשרת גישה למבקרים. 

 

שאלות נוספת מהקהל: 

(מופנית למבקר המדינה): כעומד בראש עמותה העוסקת בחינוך, 90% מהזמן מוקדש לשכנוע פקידים שאינם מעוניינים בקבלת החלטות. מציע שתהיה ביקורת על אי-ביצוע, לא רק על ביצוע.  

(מופנה לשר הרצוג): מציע שהבחירה בנשיא הבא תהיה בדמות בעלת שיעור קומה (מדען, סופר וכו') ולא בפוליטיקאי. 

 

דן פרופר: 

אני נמנה על בעלי ההון. מעסיק 4500 באיש ב-10 מפעלים. הדרך הנכונה להילחם בשחיתות היא ראשית, על ידי משטרה יעילה יותר – משטרה הנלחמת על איכות המוחות ולא על מספר הניידות. שנית, על ידי ענישה חמורה יותר, הן מצד השופטים והן על ידי הפסקת הנוהג של עיסקות טיעון.  

בעיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא הקשר שבין הון קטן ושלטון קטן. לדוגמא: שחיתויות ושוחד בוועדות בניה. יש לשים זאת כיעד למלחמה בפשיעה. 

קיימת שחיתות נוספת -  הקשר שבין תקשורת שלטון, הבאה לידי ביטוי בהדלפה תמורת תמיכה.  

 

שאלה נוספת מהקהל: 

הבעיה בפוליטיקה היא שלא המוכשרים ביותר נכנסים. אחת הדרכים לשפר זאת היא על ידי שילוב נשים. אם נראה בפוליטיקה אנשים מוכשרים, תפחת שחיתות. 

 

יעקב פרי: 

רוב הציבור הוא בעד אקטיוויזם ביקורתי, אך הבעיה היא שמפרסמים את שמות המבוקרים. 

קיימת תחושה שמשרד מבקר המדינה עוסק בספינים. 

 

עוזי ארד: 

1. יש לתת את הדעת גם על הקורבנות האלמונים של השחיתות. 

2. מה עושים כאשר יש השתבשות של האיזונים במערכת השלטון - כיצד לאזן את האיזונים? 

3. לגבי המידות הטובות – חייבים לקבוע סטנדרטים קבועים למינויים על מנת למנוע תופעות מסוג ההחלטה שהיתה השבוע למנות שר מדע שהשכלתו תיכונית. מציע לקבוע מערכת של שימועים.  

 

תשובות: 

 

מבקר המדינה : 

דן פרופר צודק – הפתרונות לשחיתות הם משטרה יעילה יותר וענישה כבדה יותר. 

לגבי ההצעה לבקר גם אי ביצוע - זה כן מבוקר, אך צריך לבדוק האם מספיק. 

בהקשר לגב' בלוך – בתקופת כהונתה הוועדה לביקורת המדינה תרמה רבות.  

לגבי טענותיו של יעקב פרי - חלק מהפרסומים המוקדמים של הדוחות לא נעשה על ידי משרדו. ישנם גורמים שמעוניינים ביצירת בעיות אלה. לו אין צורך בהדלפות. 350 עובדי משרדו הינם מקצועיים. לכן הדוחות מקצועיים. החלטת מבקר לבדוק עוברת דרך ארוכה עד לפירסום. לכן כשלבסוף מתפרסמת ביקורת, ניתן להיות סמוכים ובטוחים שהביקורת נכונה ומקצועית. בנוסף, הם נמצאים בעיצומן של בדיקות רבות, אך הן אינן מפורסמות. חייבים להמשיך את המאבק בשחיתות. אי אפשר לוותר. מצב השחיתות הולך ונהיה גרוע. ישנם מבוקרים שאפשרותם האחרונה להתגונן היא על ידי הפצת טענות כנגד ספינים כביכול, זו דרך לקעקע את החקירות. 

 

השר הרצוג: 

קיים עודף של בינוניות בממשל, מכיוון שצעירים מוכשרים לא רוצים ולא יכולים להיכנס למערכות. 

קיימת סגירות יתר של המערכות. כך שלעיתים היא מוצאת את עצמה משותקת. המערכות מתאבנות. 

לגבי אי-ביצוע של פקידים, אכן קיימת תסמונת של "ראש קטן". הכי קל לא לקבל החלטה.  

ההערה לגבי מג'אדלה, המועמד לכהונת שר המדע – לא הוגנת. הוא היה מצוין בתפקידים הקודמים. הוא מחזיר טענה לעוזי ארד - מדוע אין מספיק מיעוטים בחדר. 

 

גולן: 

כולם עושים ספינים לתקשורת כולל גורמי האכיפה. פרשיות רבות התפוצצו ברעש גדול והסתיימו בקול ענות חלושה. המשטרה הינה הגורם הראשון בשימוש בתקשורת, שכן לתקשורת אין אפשרות לדעת אם המידע שהיא מדליפה נכון. מכיוון שכל כלי התקשורת האחרים משחקים את המשחק - גם אתה מוכרח לשחק שכן אחרת תישאר מאחור. 

האם כל בדל ידיעה בתקשורת ראוי לחקירת משטרה? אם זה יקרה, המדינה תיכנס לשיתוק מוחלט. בגלל הגישה הזאת, פקידים היום מפחדים לקחת אחריות.   

 

עוזי: 

(כתגובה לדברי הרצוג): רצוי שבאי הכנס יוזמנו ע"פ כישורים ולא ע"פ מגזר. ברגע שמאיישים לפי מפלגה ואינטרס ציבורי – שם מתחילות הבעיות.  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד