כניסה לחברים רשומים



חה"כ השגרירה קולט אביטל

במושב זה יתמקד הדיון בתהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל, בהקשר של מלחמת לבנון השנייה. בנושא זה, קיים חומר למכביר בדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, דו"ח מבקר המדינה, ואחרים. המסקנות הן שתהליך קבלת ההחלטות ערב המלחמה ובמהלכה היה לקוי ונבע מתרבות שלטונית  שאינה מתבססת על תהליך קבלת החלטות מסודר.  

 

 מלחמת לבנון השנייה חשפה שוב נורמות לקויות בקבלת ההחלטות. יציאה לפעולה צבאית רחבת היקף ויזומה, מחייבת החלטה מתוך כובד ראש וזהירות מרבית. דו"ח ועדת וינוגרד קובע שהיציאה למלחמה ב-12 ביולי הייתה חפוזה ולא לקחה בחשבון מספר גורמים: לא נבחנו חלופות, לא הייתה התייחסות ללוח הזמנים, הפעילות הצבאית שנקבעה לא התבססה על פעילות יזומה מראש. כמו כן, ראש הממשלה לא נתן את הדעת על היחשפות העורף והתגוננותו. 

 

בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה, החליטה הממשלה הקודמת על מדיניות של איפוק והכלה. התוצאות ניכרו בתפיסה הביטחונית של תקיפה מהאוויר. לצבא לא הייתה תוכנית אופרטיבית לפעילות קרקעית.  הדרך שנבחרה לניהול המלחמה הייתה של מלחמה מתגלגלת, ומכאן הבלבול והשיתוק בדרג הצבאי. הדרך בא התקבלה בממשלת ישראל ההחלטה ליציאה למלחמת לבנון השנייה אינה קבילה. 

 

בדיון זה נבדוק מהם הדברים ההכרחיים בקבלת החלטות בסביבה קשה ומורכבת, במדינה בעלת תנאים לא יציבים כמדינת ישראל. בישראל, לא השתרשה עבודת מטה רצינית, ולא נעשה שימוש יעיל במועצה לביטחון לאומי האמונה על עבודת מטה מסוג זה. כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק המתייחסות למועצה לביטחון לאומי. הצעה פרטית וממשלתית. ההצעה הממשלתית, מקבעת את המצב הקיים בו אין למועצה לביטחון לאומי השפעה של ממש על תהליך קבלת ההחלטות.  ההצעה הפרטית של ח"כ דותן אשר מציעה לעגן בחוק את מעמדה של המועצה לביטחון לאומי, ולהופכה לגוף מטה ביטחוני-מדיני משמעותי אשר יעבוד לצידו של ראש הממשלה.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד