כניסה לחברים רשומים



פרופ' אוריאל רייכמן

כנס הרצליה נערך כל שנה בהרצליה. לקראת שנת ה- 60 למדינת ישראל ביקשנו לקיים את היום הראשון של הכנס בכנסת. עשינו עלייה לרגל כדי להפגין את הערכתנו לבית המחוקקים, סמל לריבונות ולדמוקרטיה הישראלית. כנס הרצליה משמש כמקום מפגש ייחודיי לפוליטיקאים, אנשי אקדמיה, אנשי מערכת הביטחון, אנשי עסקים, פעילים חברתיים מישראל והעולם, הבאים לדון בצורה פלורליסטית בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. 

 

חברי כנסת שהתנגדו לקיום הכנס בכנסת לא לוקחים בחשבון שהמוסד האקדמי אשר בחסותו מתקיים הכנס הינו מוסד ללא כוונות רווח וממתקיים בחלקו על ידי תרומות. תרומות אלה ראויות לתמיכה ולא לביקורת. אין כאן בעיה של הון ושלטון. המרכז הבינתחומי הוא מוסד אקדמי מהמובילים בארץ. למרכז הבינתחומי ישנה תרומה ייחודית ליצירת מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. למרכז הבינתחומי יש מדיניות מיוחדת לקבלת לוחמים מהיחידות המסתערות (כ- 25% מהסטודנטים הם קצינים בצה"ל). במרכז הבינתחומי יש תוכנית בינלאומית המהווה מרכז קליטה ומקום מפגש ליהודים מכל העולם, (מעל 800 סטודנטים מ57 מדינות) בנוסף ישנם תוכניות מיוחדות לעדה האתיופית ולסטודנטים מאזורי מצוקה. הסטודנטים מקיימים כ- 10 תוכניות של עזרה ותרומה לקהילה, מעל כ- 15% מהסטודנטים מקבלים מלגות על כך. אם לחברי הכנסת שהתנגדו לקיום הכנס בכנסת הייתה ולו מעט רגישות סוציאלית וחברתית, הם היו דואגים לסטודנטים שלנו לקבל סיוע בשכר הלימוד. ל 30,000 הסטודנטים במכללות הפרטיות אין את העזרה בלימודים כמו לבני הישיבות לדוגמא. מי שמאמין בשוויון חברתי היה צריך לדאוג לנושא זה. 

 

בנושא ההשכלה הגבוהה, המשבר החמור ביותר באקדמיה  מתקיים במוסדות בהם רמת הסבסוד היא הגבוהה ביותר. ככל שהתלות בשלטון גוברת, נפגעת היזמות של אנשי המוסדות ומתערערת הרגישות לסטודנטים.  יש צורך ברפורמה שתבוא לידי ביטוי בשלושה מישורים: עצמאות מוסדית, נגישות ללימודים ותמיכה במחקר. 

 

בנושא העצמאות המוסדית צריכה להיות סמכות של המוסד האקדמי לקבוע את גובה שכר הלימוד ושכר המרצים. כמו כן, עצמאות במה ללמד ואת שיטת הלימוד. המצב כיום הוא שהמועצה להשכלה גבוה והועדה לתכנון ותקצוב  מפקחים פרטנית על עשרות מוסדות. מכך נוצרת בירוקרטיה וחוסר יעילות. העצמאות המוסדית תרשה למוסדות לפתח אסטרטגיה של מצוינות. 

 

בנושא הנגישות ללימודים ישנם שלושה נושאים להתייחסות: רמת הלימודים ביסודי ובתיכון, שכר הלימוד ומחסומי המימון. 

עד שנות ה 90 הייתה סגירות באקדמיה אשר פגעה במוביליות החברתית. הודות למעורבות ולחקיקה של הכנסת מתחוללת מזה 17 שנה מהמפכה אקדמית. 

שכר לימוד – האחריות לקיומה של מדינת ישראל נשענת על כתפיהם של אנשים צעירים המשרתים תחת מצב בו המערכת הפוליטית פותרת רבים משרות צבאי או לאומי (לצד נימוקים נוספים כגון בריאות). עלינו לתמוך במשרתים ע"י מתן מענק אמיתי על חודשי השירות הרבים. המענק יאפשר מימון הלימודים ובנוסף יתקיים מערך הלוואות נוח שיוחזר לאחר מספר שנים בכפוף לרמת ההכנסה. 

 

מחקר –  כיום 58% מתקציב הות"ת מיועד להוראה ו- 42 % למחקר. הפרטת ההוראה תוביל להזרמה של יותר תקציבים למחקר. המחקר המדעי הטכנולוגי (בגליל ובנגב בפרט) יביא לעתיד בטוח יותר. הבסיס למחקר צריך להיות תחרותי ולא רק מחקר באוניברסיטאות אלא גם לחוקרים מהמכללות.  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד