כניסה לחברים רשומים



פרופ' דניאל זייפמן

כאשר אנחנו מדברים על מצוינות, ניתן לקחת בתור דוגמא את האוניברסיטאות המצוינות בארה"ב. מה הופך אותן  למצוינות? מה שהופך את האוניברסיטאות למצוינות, הוא בראש ובראשונה הסביבה. הסביבה מייצרת תחושות של כבוד. סביבה מטופחת, מייצרת קשר של כבוד .  

 

נסתכל על תעשייה, לדוגמא חברת התעופה "סינגפור אייר-ליינס" האנשים שעובדים בחברה, יודעים כי מצוינות אינה מטרה. כשאר מגיעים אל המצוינות יש להשתפר. לא ניתן לנוח , לכן מצוינות היא אינה מטרה אלא דרך. העובדים שם מחפשים כל העת כיצד להשתפר. המצוינות להפתעתכם, איננה עולה כסף כי החברות המצוינות רווחיות יותר. 

 

מצוינות מתקיימת  רק כאשר במוקד ישנם אנשים. קודם כל יש לגייס את האנשים המצוינים. לאנשים המצוינים חייבת להיות מידה מסוימת של עצמאות, וכן כפי שכבר אמרתי סביבה. בנוסף, יש ליצור מחויבות, כל אלה הם הבסיס למצוינות. 

 

בישראל קיימת בעיה. כיצד מוצאים את האנשים המצוינים. כשאנחנו מבקשים למצוא את האיש המצוין הבא אנחנו מוגבלים בשבעה מליון אנשים. כאשר דנמרק הינה מדינה באותו סדר גודל של ישראל, היא מוגבלת לשבעה מיליארד אדם! אסביר זאת באמצעות אוניברסיטת הרווארד, בה כל חוקר ירצה להגיע ולבצע את מחקרו בה. כלומר ארה"ב מייבאת אנשים כדי לשמור על המצוינות. אם נרצה  אנחנו בישראל להביא את אותו חוקר, לא נוכל להציע לו את אותה ההצעה שהרווארד תציע לאותו "מצוין" . אם לא נוכל לעשות זאת, אנחנו מחויבים לשמור ולמצוא את אותם המצוינים במאגר של שבעה מליון איש. 

 

 השיטה הראשונה, כפי שאמרתי, היא להיות מפוקסים על בני אדם והשיטה השנייה היא חינוך.  

נתמקד תחילה באדם: אם חוקר יגיע עם הצעה מדעית, הוא צריך להציג את ההצעה לגוף ממשלתי והוא יאשר או לא, על פי סדר העדיפויות. אם נעשה זאת באמצעות ההתמקדות בבני האדם, לא נבקש מאותו חוקר להציע אלא ניתן לאותו חוקר את המשאבים וניתן לו עצמאות. כך ב-1850 לא תמכו באותו חוקר שהציג מחקר "משעמם" שלא עניין את הממשלה, מאוחר יותר האחרון נתגלה כתגלית  קרני X .  

כלומר, האקדמיה איננה יכולה להתנהל על פי תכתיבים מלמעלה, אלא על ידי התמיכה במצוינים. 

 

החינוך : איך אנחנו מחנכים ילדים על מנת שהם יוכלו לשאול שאלות נכונות בעתיד.  

אחד המרכיבים שהוא גנטי ומרכזי הינו הסקרנות. הסקרנות היא הבסיס, והמוטיבציה לשאול ולענות על שאלות שעוד לא נענו. חשוב לתת לילדים את ההזדמנות להסתקרן, לתת לה ביטוי ולהסביר לילדים כי הסקרנות שלהם יכולה להתממש. רק אם אדם עוסק במה שמסקרן אותו, במה שהוא אוהב הוא באמת הופך למצוין. 

 

כיום במערכת החינוך אנחנו הורגים את הסקרנות. השיפור לא יגיע מי "מה" אנחנו מלמדים אלא מ"איך", ה"איך" מרכזו במורה. אם לא נתמוך במורה, לא נוכל לשפר את המצוינות. המצוינות מתחילה בדוגמא האישית, אם המורה הוא מצוין, אם הוא יסקרן את התלמיד, לא משנה מה הוא ילמד, ואפילו לא איך.  

 

אלברט איינשטיין מייצג את המצוינות היהודית, וברצוני לסיים בדברו : "מכיוון שהעולם שמסביבנו הוא פרי יצירתנו, לא נוכל לשנות אותו אם לא נוכל לשנות את מחשבתנו."   

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד