כניסה לחברים רשומים



מר נביל עודה

קראתי מאמר נגד השירות האזרחי במגזר הערבי, והייתי המום, כי הכרתי רבות ורבים שהתנדבו לשירות האזרחי ודיברו עליו בהערכה. הם דיברו על הזכות החברתית שיש בשירות, על ההתנסות והרגשת הסיפוק; על כך שהשירות הופך אותם יותר מעורבים, רגישים ומבינים. 

 

ההתקפה החריפה במאמר שקראתי הובילה אותי לכתוב מאמר נגדי, שבו ביקשתי לא להגיב למאמר הנגד עד שלא ילמד החומר כראוי. 

השירות האזרחי הוא כלי מצוין לחברה הערבית, ואם היא תדע לנצלו, תוכל למנף אותו לזכותה. 

כמובן שקולי נפל על אוזניים חירשות, ואני מודע לכך שהחברה הערבית לא מעוניינת בכך. 

אני חושב החברה הערבית לא משלימה עם מדיניות הכיבוש, ואף רוצה לשמר מדיניות זו. 

 

השירות האזרחי הוא זכות שניתנת למגזר הערבי, ויש לחולל שינוי מדיני וחברתי בחברה זו, שינוי שיקרב בין ערבים ליהודים. נחוץ לשם כך ריאליזם ואובייקטיביות פוליטית.  

 

זהו נושא עמוק, האם עלינו להישאר במגמה הבדלנית שלנו ולא להתערבב בחברה הישראלית, או האם עלינו להיות שותפים בחברה זו ובהחלטותיה.   

 

אני מוצא שהיום החברה הערבית יותר מציאותית ומאוזנת בהנהגתה. אנחנו הערבים מכירים במורשת שלנו אך רוצים להיות מתקדמים, מערביים ומודרנים.     

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד