כניסה לחברים רשומים



פרופ' מנחם יערי

אני מבקש ללכת לקצה האחר במערך החינוך והוא נושא המחקר המדעי בישראל. 

נושא זה קרוב ללבי משני טעמים: כאיש אקדמיה והאקדמיה היא זו שמופקדת על נושא זה וכחבר בועדת שוחט, הייתי יו"ר תת הועדה לנושא מחקר בישראל. 

 

אתייחס לנושא זה מהאוניברסאלי אל הפרטיקולארי, מהו מחקר מדעי?  

יש על כך ויכוחים רבים בעיקר לגבי המשאבים הכלכליים שיש להשקיע במחקר על מנת שייחשב כמחקר מדעי ראוי. 

ההגדרה למחקר מדעי, לפי דעתי, הוא מה שקהילת החוקרים מגדירה בו כמחקר. למיטב ידיעתי, אין הגדרה אחרת ובפועל אין הגדרה טובה יותר. אומנם היו מקרים בהם קהילת החוקרים אישרו מחקרים מבישים, אך לרוב אלו היו מחקרים שאושרו ע"י מניעים פוליטיים. 

דבר נוסף שברצוני להדגיש הוא שכוחות השוק לא מייצרים מחקר מדעי. אם כן, איך הוא נוצר? אם רוצים מחקר אין מנוס מלהקצות לכך משאבים מקופת הציבור. 

בעולם, ההשקעה במחקר עולה על רבע טריליון דולר בשנה, כלומר העולם משקיע במחקר משאבים אדירים. 

ארה"ב- הכפילה לא מזמן את התקציב למחקר מדעי. 

בריטניה- הכפילה את מקורות המימון הציבוריים.   

 גרמניה- בנוסף לכל מה שיש לה בתחום זה, פיתחה תוכנית חדשה של חצי מיליארד דולר בשנה. כבר ניתן לראות פירות מתוכנית זו. 

האיחוד האירופי- הקים את ה-ERC, המועצה האירופית למחקר, ומשקיע בה כ-2 מיליארד יורו בשנה. ישראל נמצאת במקום מרשים ברשימת מקבלי המענקים מתוכנית זו ואנו יכולים להתגאות בכך. 

התמיכה במחקר זוכה לתשומת לב עולמים רחבה ומקבלת מעמד של דחיפות גדולה. 

בישראל, תלוי את מי שואלים. הסטטיסטיקאים יגידו שהמצב נהדר כי רוב הכסף הולך למחקר מדעי. בפעילותי בועידת שוחט חיפשתי סכומי כסף ובקושי הצלחתי לגייס מחצית מהצורך הנדרש. 

ועדת שוחט המליצה על הוספה של 800 מיליון שקל בשנה. תשוו את זה לכל המדינות האחרות ותקבלו את הפרופורציה ביחס לעולם.   

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד