כניסה לחברים רשומים



ד"ר שמשון שושני

שום דבר לא השתנה והמצב רק הולך ומחמיר ואני שואל מי אחראי? 

כפי שאני מבין, המטרה העיקרית של מערכת החינוך היא לשפר ולדאוג לדיאלוג טוב יותר בין המורה לתלמיד. אני טוען שיש מטרה אחת אך כולם פוחדים מלומר אותה, ומטרה זו היא מצוינות והשגת הישגיים גבוהים בלימודים. ולשם כך יש אולי אפילו לשנות את שמו של משרד החינוך למשרד ההשכלה.  

מדינות שהציבו מטרה זו בראש מעיינם הצליחו. מדינות שלא חרטו זאת על דגלם לא הצליחו בכלום ונשארו בינוניות ואף התדרדרו. 

אני מציע לכולנו להתמקד בהישגיים ובלימודים, להיות במקומות טובים במבחנים בינלאומיים ואף במבחנים פנימיים. 

אם לא יהיה מיקוד למטרה ברורה יקרה מה שקרה בכל שמונת כנסי הרצליה האחרונים וזה שנדון ונדבר אך ללא תוצאות. 

אם לא תתקבלנה החלטת ממשלה בנושא ויקבע יעד שעל פיו גם הממשלה תימדד בסוף הקדנציה שלה, לא יהיה שיפור. כך גם לגבי הסגל החינוכי, אם הוא לא יימדד על פי סטנדרטים שיקבעו לו, לא יהיה שינוי. 

 

לפי דעתי ניתן לעשות זאת בארבע שלבים, שהם: 

1.       החלטה וקבלת החלטות של הממשלה, רשויות מקומיות, מורים והורים לשיפור ההישגים. 

2.       תגמול- מי שמשתפר צריך לקבל תגמול והתגמול צריך להיות כספי. 

3.       צריך לצמצם את מספר המקצועות שנלמדים ולהעמיק באלו שילמדו. 

4.       בחינוך אין אמת אחת יש המון דרכים, אני למשל לא חושב שצמצום מספר התלמידים בכיתות יתרום במאומה, אך אני מוכן לתת לכל דבר סיכוי . עם זאת, מי שמציע את הסיכוי צריך להיות מוכן לקחת גם אחריות עליו. יש להעניק יותר זמן לביצוע השינוי מכיוון ששינויה של מערכת דורש זמן רב.     

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד