כניסה לחברים רשומים



פרופ' סמי סמוחה

אנחנו ביצענו סקר על השירות האזרחי. עמדות דעת הקהל לאו דווקא יתקבלו על כולם בשל אי ההסכמה. האוכלוסייה האזרחית כוללת את הציבור הרחב ובו שלוש קבוצות גיל. בנוסף נלקחה גם ההנהגה הערבית ואישי ציבור. רק חמישית מהציבור מודע לפרויקט של השירות האזרחי. העמדה שלהם אינה מגובשת, כי הם שומעים על הפרויקט לראשונה. מסרנו להם אינפורמציה בסיסית ולהפתעתנו רוב של 75 אחוז תומך בפרויקט. המתנגדים הם אישי הציבור שאינם קשורים למגזר היהודי. 

 

מאחר ושירות אזרחי אינו נושא כל כך ידוע בדקנו האם העמדה היא יציבה בעיקר לאור ההתנגדות הציבורית. מצאנו כי התנגדות ההנהגה והתנגדות משפחתית מקבלות ביטוי.  

 

הסיבות לשרת בשירות אזרחי הם קודם כל טובה אישית, וההטבות שניתנות מהוות תפקיד מרכזי. כמו כן יש גם סיבות חברתיות של תרומה ושיווין ביו יהודים וערבים. ההתנגדות היא מסיבות לאומיות. 

 

לצעירים אין העדפות ברורות לגבי אופי השירות. לא לגבי משך השירות ולא לגבי שילוב בין יהודים לערבים. הפעילויות המועדפות הן הפעילויות בבתי חולים, בבתי ספר וכו'. השאלה האם והיכן לשרת בשירות האזרחי היא שאלה אישית ואינדיבידואלית ולא שאלה לאומית.  

 

הפער הגדול בין הציבור הרחב להנהגה הערבית הוא פער משמעותי: בעוד שההנהגה הערבית לא נותנת לגיטימציה לשירות האזרחי קיים רצון של רוב הציבור הערבי לשרת בשירות האזרחי. 

 

המסקנות העיקריות של סקר זה: 

          השירות האזרחי הינו מקור מחלוקת משמעותי. 

          אין מספיק מודעות לפרויקט זה. 

          רוב הצעירים רואים בה פעילות חשובה לטובתם האישית. 

 

ההתנגדות לשירות אזרחי נסובה סביב הפחד מתהליך הישראליזציה וכפיית אופי המדינה כיהודית דמוקרטית. ההתנגדות לפרויקט תביא לצמצום התמיכה בפרויקט אך לא לחיסולה. 

 

רוב הציבור הערבי רוצה להיות מעורב בציבור האזרחי היהודי. הדעות כי הציבור הערבי הינו בתהליך של הקצנה עומדות בסתירה למחקר זה. רוב הציבור הערבי נמצא בתהליך של פרגמטיזציה ושל רצון הולך וגובר להיות חלק חברתי אינטגראלי מהחברה במדינת ישראל. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד