כניסה לחברים רשומים



חה"כ, פרופ' מנחם בן-ששון

האדישות בעם היהודי מוחקת את הזהות היהודית. זוהי סכנה קיומית בתפוצות. מבית, טשטוש הזהות מלכתחילה יכול להביא לחיזוק הזהות היהדות בדיעבד (למשל, בפעילותם של חיילי צה"ל המלווים את יהודי התפוצות המגיעים לארץ במסגרת פרויקט "תגלית").  

אסביר מהי לימינאליות, ציפיות :(tzipiyoot) כשאדם עוזב את ביתו לקראת יציאה לדרך, נפרדים ממנו לשלום. האחרון מקבל על עצמו מחויבויות, מגיע למקום חדש עם בגד אחר, עם מערכת אחרת של מחויבויות, שיר, חוויה, לימוד ויוצא מאותו מקום עמוס חוויות. זהו מסע מהותי שיש בו תופעה של מעבר ממקום אחד למקום אחר, בעל תכנים שלא היו קודם עבור אותו אדם. זה מה שנקרא בשם: עליה לרגל. 

 

זהו מושג ישן ויחד. עם זאת, זהו מוסד מתחדש, אם חווית את החוויה בצורה הנכונה. אם לא נצליח להפוך את החוויה להוויה יהודית חדשה, לא עשינו שום דבר. יש לשנות בנקודת המוצא ובנקודת היעד, ולכן מאז ומתמיד עליות לרגל היו תנועה המונית של יהודים בודדים. ייחודה של התופעה שלנו הוא בכך שהיא מסוגלת להיות בסיס להעצמה.  

 

יש לפתח זאת כתופעה ויראלית. כך שמי שנסע מדביק איתו במחלה עוד ועוד. ככל שיהיו יותר "נגועים", אנשים שקרה להם משהו, אשר התחולל בהם שינוי, החוויה תהפוך למחויבות בתודעה.  

כך, לאחר מכן, יש לה ביטוי בחיים, במציאות. קיימת כאן הנדסה חינוכית, מחושבת, אשר בחובה טמון מפגש אישי. עוצמתו של מהלך זה חייבת להיות בעלת משמעות לשני הצדדים. החברה בישראל צריכה לדעת כי מתוך המפגש ב"תגלית" היא מקבלת מספר חסרים מהותיים בחייה. אנו דמוקרטיה מתגוננת. אנו חסרים את ההבנה כי מיעוט אינו חייב להיות מיעוט לעומתי. אנו בטוחים כי מיעוט הוא אויב. בפרויקט "תגלית" אנו פוגשים פתיחות ופלורליזם. מגיעים בודדים ומקרינים תבניות חיים אחרות. אם זה אשר יילמד, יצאנו מורווחים, נערי וצעירי ישראל יחשבו אחרת על עתידם.  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד