כניסה לחברים רשומים



הרחבה - מר גידי מרק

מושב זה ידון באחד המרכיבים של החוסן הלאומי של ישראל: הדור הצעיר של יהדות התפוצות. 

 

יש תמימות דעים שלמרות איומים לא מעטים, ישראל אינה עומדת בפני סכנה קיומית . לעומת זאת, לגבי הגולה יכול  להתקיים ויכוח : באיזו מידה קיים חשש לשרידותה של הקהילה היהודית במדינות רבות בעוד שנים-שלושה דורות .  

 

אפשר לבחון זאת דרך מצב הדור הצעיר בתפוצות בשלושה מעגלים: 

המעגל הראשון הוא הזהות היהודית של הצעיר היהודי כפי שמתבטאת במספר היבטים. 

מספרים:בשנת 2007 ירד מספר היהודים מחוץ לישראל ב-20,000. מספר קטן יחסית, אבל משמעותי- אם נשווה לגידול של 80,000 בישראל בשנה שחלפה. 

צעירים רבים כיום גדלים בבתים מעורבים. לעובדה ששיעור הנישואין המעורבים מגיע ואף עובר בקהילות רבות את רף ה-50% צפויות השלכות נלוות. לדוגמה: בסקר שפרסם הועד היהודי האמריקאי עולה כי רק ל-33% מהצעירים הנשואים ללא –יהודים חשוב מאוד להיות יהודי (לעומת 70% מהנשואים ליהודים). 

סטיבן כהן וארי קלמן מצאו במחקר שעשו לקרן אנדריאה וצ'ארלס ברונפמן כי הדור הצעיר בארה"ב מזהה עצמו יותר עם בני דורו הלא- יהודים . בהקשר זה ניכר מעבר של צעירים למגורים באזורים שאינם יהודים ותופעות נוספות המאפיינות את כלל הדור הצעיר, שאינו בהכרח יהודי. לא כל ההיבטים שצויינו שליליים בהכרח אך רבים מהם שונים ממה שהורגלנו בדורות הקודמים. 

 

      המעגל השני:הקשר לישראל: 

לירידה במדדי הזהות היהודית יש גם השלכה על היחס לישראל. כהן וקלמן מצאו קשר הדוק בין הגיל לקשר עם ישראל. 

הדור הצעיר אינו זוכר את 67 וודאי שלא את הקמת המדינה.אלה שנולדו אחרי 74 מעצבים את התייחסותם לישראל בעיקר מהדיווחים בתקשורת: מלחמת לבנון הראשונה והשניה, האנתיפאדה הראשונה והשניה ועוד ועוד... התמונה המעוותת וחסרת הקונטקסט יוצרת התנערות וניכור כלפי ישראל. לא פלא שבשנות ה-90 עמדו בפדרציות היהודיות בארצות הברית מליוני דולרים כסובסידיות לסיורים חינוכיים בישראל ונשארו ללא דורש. מתוך שנתון של 100-120 אלף, הגיעו לישראל 15,000 בלבד לסיורים חינוכיים. מתוכם רק 1500 בגיל אוניברסיטה והשאר תלמידי תיכון. רק לסבר את האוזן: בשנת 2007 הביאה תגלית קרוב ל40,000 סטודנטים, בהשוואה ל-1500 שהגיעו לפני תגלית. 

 

המעגל השלישי: הקהילה היהודית 

ההיחלשות במרכיבי הזהות היהודית של הפרט באה לביטוי לא רק ביחס לישראל אלא גם לקהילה היהודית והממסד היהודי בתפוצות. מספר הצעירים היהודים הרווקים הולך ועולה עם השנים. לגבי רבים מהם בתי הכנסת מיועדים למשפחות עם ילדים וכך גם המרכזים הקהילתיים. רבים מהם חשים כי הממסד היהודי רוצה שיתחתנו  וגם אומר להם עם מי. במחקר שערך פראנק לונץ עבור קרן אנדריאה וצ'ארלס ברונפמן נמצא כי מוסדות "ממסדיים" ואפילו 'הלל', הנחשב לפדרציה היהודית בקמפוס ונועד לשרת את דור הסטודטים, נחשבים ל-uncool. 

 

אנו עדים לירידה מתמשכת בדפוסי החברות של צעירים בארגונים יהודים ובתנועות הדתיות. יותר ויותר מגדירים עצמם: Just Jewish. 

 

ברקע אנו מבחינים בהתרופפות בערבות ההדדית שבה הצטיין הממסד היהודי . יותר ויותר פדרציות ותורמים מחפשים את דרכם העצמאית בפעילות הפילנטרופיה שלהם, מחוץ לתחומי ה-UJC. 

 

במקביל הולכת ומתפתחת פריחה של יוזמות יצירתיות חוץ ממסדיות אשר מחברות צעירים יהודים סביב מכנים משותפים שונים מבעבר, כגון מוסיקה או ספרות ואפילו מיזמי שידוכים מבוססי אינטרנט. יוזמות אלה מנותקות זו מזו.  

הפרויקט המצליח ביותר בעולם היהודי הוא כמובן פרויקט תגלית. גם פרויקט זה לא זכה בראשיתו לתמיכתו של הממסד היהודי וסביר שלא היה בא לעולם לולא התעקשותם של פילנטרופים יהודים וממשלת ישראל. 

תגלית הציעה לצעירים היהודים גישה שונה בתכלית ממה שהציע להם הממסד:  

*אנחנו רוצים אותך גם אם אינך עשיר וגם אם אינך "משוייך" או "פעיל" . 

*נתינה בלי ציפיה להחזר. 

*גיל הקולג' חשוב גם אם אינו מכניס כסף לארגון 

*שוק חופשי 

*מיקור חוץ 

*ממוקד לקוח (10 ימים, מחקר ומשובים תמידיים) 

 *ישראל כיעד לשותפות והשקעה ולא כיעד לרחמים ונדבות 

*ישראלים כמשתתפים מן המנין 

*קשר ישיר ממשלה-תורמים שלא דרך הממסד היהודי 

 

 מאז קום המדינה שמשה הקהילה היהודית בתפוצות ובעיקר בארה"ב עורף אסטרטגי של תמיכה כלכלית, חברתית ובעיקר מדינית לישראל. תמיכה זאת הוותה ומהווה מרכיב חשוב בחוסן הלאומי שלנו. התפוררות בקהילה היהודית והיחלשות שלה  עלולות לפגוע במישרין בחוסן זה. 

 

אני מבקש להציג לחברי הפאנל מספר שאלות: 

 

א.  האם הדפוסים בהם פועל הממסד היהודי כיום מותאמים לאתגרים שמציב בפניהם הדור הצעיר? 

 

ב.   איזה תפקיד יש למדינת ישראל בהקשר זה? 

 

 ג. מה הצעדים שיש לנקוט כדי להבטיח את המשך ואפילו חיזוק הקשר והתמיכה ההדדית שבין ישראל לתפוצות? 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד