כניסה לחברים רשומים



דברי הנגידה קרנית פלוג ופרופ' עומר מואב

ד"ר קרנית פלוג:
"אנו מגבשים מדיניות מונטירית בתנאי אי ודאות. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה נראים בשיא. זה לא מסתדר עם צמיחה איטית במגזר העסקי".
פרופ' עומר מואב:
"ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שהיא שילוב של אינטרסנטים ובורות כלכלית שמאשרת מצב של פגיעה בתעשייה הישראלית וגם בציבור הישראלי"

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל דיברה בכנס הרצליה במושב שנושאו: "השקל החזק ומדיניות שער החליפין של ישראל: האם מוטב חלש על פני חזק?"

 

ד"ר קרנית פלוג: "בתקופה האחרונה אנחנו מתמודדים עם תמונה מעורפלת של המצב הריאלי הכלכלי. חלק מהנתונים לא מתיישבים זה עם זה ומספרים סיפורים שונים על מצב המשק. המצב דומה גם בארה"ב. בהודעת הריבית האחרונה הדגשנו את אי הוודאות סביב המצב הכלכלי. המטרה: שמירה על מחירים, צמיחה, צמצום פערים, תמיכה במערכת הפיננסית ועוד. האינפלציה נמצאת עמוק בתוך תחום היעד קרוב לחלק התחתון. הציפיות לאינפלציה נמצאות בתוך תחום היעד כלומר נמצאים במקום שבו אנחנו אמורים להיות בהמשך למדיניות. צמיחת התוצר מתונה של 0.4% מה שמראה האטה של המשק והאטה של התוצר העסקי. התמונה שעולה מנתוני שוק העבודה שונה: ירידה בשיעור האבטלה, שיעורי ההשתתפות והתעסוקה נראים בשיא. זה לא מסתדר עם צמיחה איטית במגזר העסקי.

 

המדיניות צריכה להסתכל קדימה אך נתוני החשבונאות הלאומית מתפרסמים באיחור. זמינות הנתונים בנושאי כוח אדם הוא טוב, נתוני סחר חוץ גם הם מתעדכנים בצורה משמעותית. בכדי לנהל מדינינות מוניטרית צופה פני עתיד אנחנו רוצים להשתמש בכל האינפורמציה שיש בידינו ולדעת שהיא הכי מעודכנת. בדיעבד, למרות חוסר הוודאות, ההחלטות המדיניות התקבלו כך שהן השפיעו בזמן קדימה. חשוב להדגיש, שמדיניות מוניטרית מתבססת על נתונים מתעדכנים וחלקיים ולפעמים סותרים. האתגר של הבנק חשוב כי יש לאזן בין היכולת של המדיניות להשפיע מבעוד מועד. האתגר של קובעי המדיניות הוא לגבש תמונת מצב ותחזית על בסיס הנתונים בסיוע של מודלים ניסיון וידע מקצועי".

 

 

פרופ' עומר מואב, בית הספר לכלכלה, הבינתחומי הרצליה: "מעצבי המדיניות לא מבינים את כלל את עקרונות הייבוא והייצוא. ההנחה שיש לקדם את הייצוא ולמזער את הייבוא היא לא נכונה. הדבר היחיד שאפשר לעשות עם מטבע חוץ הוא לייבא. שער החליפין הוא משתנה שנקבע בשיווי משקל בעיקר בגלל תנועות ייבוא וייצוא. הייבוא והייצוא צריכים לזוז ביחד. האבסורד בממשלת ישראל הוא שמצד אחד כל המשאבים של לעודד ייצוא ולעודד ייבוא, גברו וגוזלים רווחה בצורה משמעותית, אבל המהלכים מקזזים אחד את השני בלי תועלת. ישנה תאוריה שגויה שכאשר מגדילים את הייבוא יוצרים אבטלה- זה כמובן לא נכון. בתקופות שבהן האבטלה עולה הייבוא יורד. זה לא קשר סיבתי, יש קורלציה בין גאות כלכלית יש פחות ייבוא ופחות אבטלה. לפתיחת המשק לשווקים בינלאומיים יש יתרונות רבים. יש להסיר את חסמי הייבוא וזה יגדיל את הרווחה. ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שהיא שילוב של אינטרסנטים ובורות כלכלית שמאשרת מצב של פגיעה בתעשייה הישראלית וגם בציבור הישראלי. אני מציע לבנק ישראל להפסיק לרכוש דולרים ולהפעיל לחץ על הממשלה להסיר חסמים על הייבוא. התעשיינים צריכים להחליט- הם לא יכולים להמשיך לאחוז את המקל בשני קצותיו".

 

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "אנחנו נעצרנו בחמש השנים האחרונות. העצירה היא מלאכותית. הבעיה המרכזית לדעתי היא שקל חזק באופן חריג. יש לנו בעיה נוראית והעסק הוא מסובך. מה באמת עוצמת החוזק שלנו? אם נמשיך להיות אלופי השקל יפוטרו עוד אלפי עובדים. הספקולנטים מתנהגים כמו בסטיונרים. מבחינתי זה הרצת מניות. יש לנו הרבה מפוטרים לאחרונה. אני מקווה שזה לא יימשך".

 

פרופ צבי אקשטיין, דיקן, בית הספר לכלכלה בבינתחומי, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל: "הריבית היא כלי מרכזי והיא תמשיך להיות הכלי המרכזי לתיסוף ופיחות יתר. הבעיה המרכזית שיש לבנק ישראל זו בעיית הדיור. יש צורך לנתק את הקשר הזה, ולאפשר ריבית קבועה למשכנתאות של מעל לחמש שנים. רצוי לקבוע שער מינימלי בריבית אפסית של נק שיווי המשקל. שקיפות ושוק מט״ח יעיל, יגבירו את האפקטיביות של המדיניות המוניטארית".

 

ד"ר בועז שוורץ, מנכל דיויטש בנק ישראל: "כיום אנחנו רואים כניסה של כסף ארוך טווח ואנשים מאמינים בשקל לטווח הארוך. לדעתי השקל צפוי להתחזק. מה שחשוב הוא להתמודד עם השקל החזק. לא בטוח שהתערבות ישירה או הורדת ריבית היא נכונה. בטח לא לטווח הארוך. הממשלה צריכה לייצר מדיניות של ייעול המשק והתמודדות בשני נושאים: יוקר המחייה בארץ והתפוקה. המדינה צריכה לחזור לתוכניות שבהן היא מעודדת תעשיות עם ערך מוסף גבוה שפחות חשופות לשער חליפין זר".

בארי טף, לשעבר יועץ בכיר לנגיד וחבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל: שקל יותר חלש לא תמיד יותר טוב. המצב במשק לא רע, אבל השאלה היא מה יהיה בעוד שנתיים. בין המדיניות המוניטרית לתוצאות עוברות לפעמים שנה שנתיים. התוצאות הן ארוכות טווח. המדיניות המאקרו כלכלית לא יכולה לספק מענה מושלם לכל דרישה ולכל הסקטורים. יכול להיות שיש צורך בצעדים נועזים (כמו התערבות בשער החליפין) כמו קביעת רצפה לשער חליפין. מה שחיוני להבטחת צמיחה זה תשתיות פיזיות, מבניות ואנושיות שבהם חינוך, וממשל תאגידי".

 

 

כנס הרצליה הנערך זו השנה ה-14 במרכז הבינתחומי הרצליה, יימשך שלושה ימים ( 8-10 ביוני) ויעסוק בגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל ובנושאים כלכליים וחברתיים שעל סדר היום הישראלי והבינלאומי. ייקחו בו חלק אישים בכירים מהעולם, שרים, חברי כנסת ומומחים מהזירה הביטחונית והכלכלית. בין הדוברים, הנשיא שמעון פרס, נשיא הנציבות האירופאית, חוזה בארוסו; ובכירים מממשל קלינטון ואובמה. הכנס נערך ע"י המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי, בראשות פרופ' אלכס מינץ, במהלכו תתקיים סדרת דיונים שיעסקו בהשפעת הטלטלה האזורית ועתיד המזרח התיכון על תפיסת הביטחון של ישראל, בסוגיית הגרעין האיראני ובלקחים מכישלון המשא ומתן  עם הפלסטינים. הכנס יעסוק השנה בהרחבה  גם בסוגיות כלכליות, ובנושאי חדשנות ישראלית וגלובליות. כן ידונו בבעיית הדיור הבוערת, יוקר המחיה, שער הדולר, יזמות וסייבר.

 

 

דבי תקשורת, דוברות המכון למדיניות ואסטרטגיה

מיטל אילוז גורן, דבי תקשורת, 052-8748745, meital@debby.co.il

גדי אוחנה, דבי תקשורת, 052-8749069. gadi@debby.co.il

 

דוברות המרכז הבינתחומי הרצליה

ענבל חן, דוברת המרכז הבינתחומי הרצליה: 09-9602824, 054-4400784, inbalc@idc.ac.il

נעה אופיר, סגנית דוברת, המרכז הבינתחומי הרצליה, 09-9527376, 054-6226727, nofir@idc.ac.il

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד