כניסה לחברים רשומים



דברי השרה אילת שקד בכנס הרצליה בבינתחומי

שרת המשפטים איילת שקד נאמה בכנס הרצליה בבינתחומי ואמרה כי "היועמ"ש לשעבר מני מזוז טען בעבר כי -חשיבותו של המקצוע המשפטי אינה טמונה במקצוע עצמו, אלא בתוכן וּבערך שיוצקים לתוכו העוסקים במלאכה, וּבַאופן שמקדמים באמצעותו ערכים אנושיים וחברתיים. דבריו מבטאים במידה רבה גם את תפיסתי שלי כשרת המשפטים. אני רואה במערכת המשפט מסגרת המיוֹעדת לשמש כסוכנת של שינוי חברתי, לעצב את דמותה של החברה וּלבצר את עוצמתה.

אני מודעת לְכָך שכניסתו לתפקיד של כל שר משפטים, מעוררת חששות טבעיים בקרב מערכת המשפט, המבקשת לשמר את מעמדה ואת דמותה. בחודש האחרון שבתי והצהרתי בְכָל הזדמנות על אמונתי בַּחֲשיבותה וּבאיכות תפקודה של מערכת המשפט. עם זאת, אני סבורה שכניסה של שרה חדשה, מֵהַווה גם הזדמנות. הזדמנות לאתר כשלים ועיכובים, לבחון מחדש הנחות יסוד, לסלול דרכים חדשות להתייעלות וּלהתאים את המערכת למשימות ולצרכים הלאומיים המשתנים וכן לְזירות הפעולה שבהן היא נדרשת לפעול. הימנעות משינויים נחוצים היא דריכה במקום. מצב זה עלול לפגוע בדמוקרטיה ובאמון הציבור במערכת המשפט כולה.

 

בימים אלו, ממשלת ישראל כולה, והמחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים בפרט, נלחמים מול שורה של ארגונים המבקשים לפגוע בישראל, בעצמאותה, בשגשוגה וּבְצִדקת דרכה.

לצערי מתנהל קמפיין בינלאומי תקשורתי טועה ומטעה, המיועד לערער את בטחונו של הציבור בעצמו כמו גם את אמונתו בצדקת דרכו . הקמפיין מייצר רושם לפיו עשיית עסקים עם חֲבָרות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק מנוגדת לחוק. טַעֲנָה זו מוטעית מיסודה, שכן פעם אחר פעם, קבעו עַרְכָּאוֹת משפטיות בִּמְדינות שונות ברחבי העולם כי חֲבָרות המנהלות עסקים בִּיהודה ושומרון אינן מְפֵרות בְּכָך את המשפט הבינלאומי. כך נקבע בְּפָרָשת VEOLIA בצרפת, בה דחה בית המשפט את נִיסְיון העותרים לטעון כי החוזים לַהֲקמת הרכבת הקלה בִּירושלים מפירים את המשפט הבינלאומי. פסיקה נוספת של בית משפט בצרפת, קבעה שניסיונות הפעילים הפלסטיניים להחרים את מוצְרי חברת "סודה סטרים", המיוצרים במישור אדומים, משולְלי בסיס על פי החוק הצרפתי. בבריטניה דחה בית המשפט העליון את טַעֲנות התובעים לפיהן סימון מוצרים מִיַם המלח של חברת "אהבה" מטעה את הציבור, וקבע באופן חד משמעי כי מכירת המוצרים בלונדון תחת סימון זה - חוקית. פסיקות ברוח זוֹ התקבלו גם בקנדה, בארצות הברית וּבִמדינות נוספות.

הקמפיין הזה הוא חוליה נוספת במסע הסתה שקרי ואנטישמי של גורמים צבוּעים, שמעניקים לגיטימציה מלאה לִזוועות המתרחשות בִּמדינות כמו סוריה ואירן, אבל נזכרים לדבר על זכויות אדם רק כשזה נוגע לַלְּחימתה הצודקת של ישראל בארגוני הטרור היורים ללא אבחנה על אזרחיה.

 הנחיתי את המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים להכין תוכנית של צְעדים משפטיים נגד תנועת ה BDS. גם בתחום הזה נעבור ממגננה להתקפה. יש לנו כח צרכני כלכלי להתנגד לחרמות ויש לנו כח משפטי.

 

המציאות הנוכחית מבליטה גם גורמים מתונים, שהחבירה אליהם עשויה בהחלט לקדם את השינוי במאזן הכוחות באזור, ולהפוך את ישראל לשחקן פעיל, יוזם, חזק ודומיננטי.

ההזדמנות הגדולה ביותר שניצבת בפנינו נעוצה בחיזוק הקשרים עם בני העם הכורדי, ועליה ברצוני לדבר.

הכורדים הם עם עתיק בן מעל לאלף וַחֲמש מאות שנה, שֵמוֹנֵה כיום למעלה משלושים מיליון אזרחים. עם דמוקרטי, שוחר שלום, שמעולם לא תקף עם אחר. לאורך השנים הקפידו הכורדים לקיים דמוקרטיה למופת וּלהעניק זכויות שוות לִגברים וּלנשים. כִּרְאָייה לְכָך ניתן לראות גם את המפלגה הכורדית בתורכיה, שהגיעה השבוע להישג הֶחשוב של חצִיית אחוז החסימה בַּבְּחירות, כשאת הנהגתה חולקים שני מנהיגים – גבר ואישה.

העם היהודי והעם הכורדי חולקים היסטוריה של קשר ארוך המבוסס על כבוד הדדי ואינטרסים משותפים. האינטרסים כיום ברורים מאי פעם: הם מתמקדים בַּמאבק בַּגורמים הקיצוניים וּבִבלימת דעא"ש, משימה שהכורדים בעיראק ובסוריה נלחמים למענה בחירוף נפש.

זו משימה המחזקת את המתונים באזור ותתרום באופן ניכר לַעֲצירת הסחרור המשיחי קיצוני. זהו אינטרס ישראלי מוסרי ואסטרטגי מובהק וחשוב.

עלינו לבנות גשרים מדיניים, כלכליים ותרבותיים, עם הכורדים, ולראות בהם שותפים אסטרטגיים לחזית משותפת. כעת זה הזמן לרקום תהליך של שיתופי פעולה, עם הכורדים ועם אחיהם באזור כולו.

בימים שבהם הסערות מוסיפות להתקרב לִגבולנו – נתונה בידינו הזדמנות היסטורית, לשרטט בתנופה וּבִנְחישות יחסים אֲזוריים חדשים. יחסים שישפיעו באופן מהותי על מעמדה של ישראל ויתרמו לעיצוב דמותו וַעֲתידו של המזרח התיכון. מדובר בהזדמנות נדירה שעלינו לפעול בכל האמצעים כדי לא להחמיץ אותה.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד