כניסה לחברים רשומים



אל"מ (מיל.) מרדכי שפירא, מנכ"ל לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל - "רפורמה בשירות הציבורי"
4/12/2002

אל"מ (מיל.) מרדכי שפירא - מנכ"ל לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל
"רפורמה בשירות הציבורי" (כולל מצגת)


אני רוצה בפתיח להודות מאוד לפרופ' שפרינצק ז"ל. כאשר נפגשתי אתו עוד כשהייתי במשרד ראש הממשלה, הוא היה מוכן להעלות לקדמת הבמה את נושא הרפורמה בשרות הציבורי. אני חושב שבזה מגיעה הערכה עצומה לאהוד זיכרונו לברכה ואני שמח גם שפרופ' רייכמן והמרכז הבינתחומי לקחו את הנושא הזה אשר במציאות הישראלית נראה פחות חושב.
הדבר הנכון ביותר הוא לשאול מה נעשה עד שיכון משטר נשיאותי עם כל השינויים הכרוכים בכך ועד שיצומצם הסקטור הציבורי. עד עתה לא הצלחנו להעלות את הנושא הזה על סדר היום. דווקא שינויי מקרו בפוליטיקה הישראלית ובמדיניות הישראלית קשים לביצוע. בעולם המערבי לעומת זאת, ראשי ממשלות עוסקים בנושא ה- Public Management. הנחת היסוד של ההצעה לרפורמה היא הצורך בהתאמה לנתוני הממוצע האירופאי, עליו דיבר ד"ר מלניק. זו תפיסה המבוססת על צמצום מעורבות הממשלה בחיי העסקים והאינדיבידואל ותמיכה בשוק חופשי, וזה כמובן נושא שיש עליו ויכוחים קשים מאוד בכל הפוליטיקה העולמית. לפי תפיסה זו כל שירות ציבורי שהסקטור הפרטי יכול לספק ביתר יעילות יועבר אליו או יבוצע במשותף אתו. זו מגמה ההולכת ומתרחבת דווקא בתקופה האחרונה, כתוצאה מכמה כישלונות וכמה אי-הצלחות בנושא ההפרטה. שיתוף הסקטור הפרטי הוא נושא שמדברים עליו הרבה, בעיקר בבריטניה. מדובר במה שאנחנו מדברים גם בלשון המקצועי PFI אבל גם שיתוף הסקטור הפרטי בבתי הספר, בבתי סוהר וכך הלאה, שיש בו גם הצלחות וגם כישלונות.
הקטנת השפעת הפוליטיקה על הניהול הציבורי ברמת הביצוע והתמקדות הפוליטיקה במדיניות, הוא נושא חשוב מאוד ומי שיעקוב אחרי החומר הזה בעולם יראה שאף על פי שישנן פה ושם גם מגמות של החדרת הפוליטיקה יותר לעומק, יש קונצנזוס עולמי על הצורך לצמצם את מעורבות הפוליטיקה בביצוע ובניהול, ועל כך שתפקידה של הפוליטיקה לקבוע מדיניות אבל לא להיכנס לביצוע.
העיקרון הראשון הוא ביזור העוצמה המרוכזת בידי גופים בעלי תפקידים בודדים בסקטור הציבורי אשר אצלנו הוא גדול, עם מוקדי עוצמה שליליים, וגם חיוביים. עקרון נוסף הוא קירוב השירותים ותהליכי קבלת ההחלטות לאזרח, ממשלה פתוחה ומכוונת - דבר שדווקא ישראל נחשבת בין הטובות בעולם. בסקר שנעשה לא מזמן על ידי האוניברסיטה בארצות-הברית, ישראל תופסת את המקום החמישי בעולם בפתיחות באמצעות e-Government מה שנקרא, אבל לפי דעתי עלינו עוד לעבור דרך ארוכה. מתוך מאה ויותר רשויות מקומיות, רק לשלושים רשויות יש אתרי אינטרנט המשמשים לא רק למידע על הרשות, אלא גם לשירותים. גם בנושא הזה אנחנו "מצטיינים" בחוסר מאמץ ממלכתי ונמצא פה ח"כ חיים רמון, שזוכר שמאז תקופת ברק ניסו לשפר את השירותים הניתנים באמצעות האינטרנט, אבל עד היום לא נעשה מאמץ ממלכתי לקידום הנושאים האלו.
לדעתי, הגישה כי רפורמה במנהל ציבורי אפשרית רק במבנה ממשלי שונה, אינה נכונה. ראש הממשלה נחוש בדעתו ומטה ממשלה בכיר יוכל לקדם לפחות חלק מהנושאים. תמיכה פוליטית רחבה חיונית ביותר. יש לחזק את מה שפרופ' דרור מכנה ה- central minds ואני מרחיב את המונח גם לסקטור הציבורי הכולל. חשוב שלא מרכזי המפלגות יתכננו את העתיד שלנו אלא הסקטור הציבורי. לשם כך צריך לפתח אצלו מיומנות ומקצועיות, שכבר קיימת בחלקה.
לפי תפיסת אנשי המנהל הציבורי התקציב מספיק, למרות שבכל המגזרים מתלוננים על מחסור בכסף. לטענתם יש לתת כלים לבצע יותר, בדיוק כפי שעושה המגזר העסקי. לדעת אנשי המנהל יש להקים מערכות שיוכלו לתת יותר שירותים בפחות כסף, למרות הגידול בדמוגרפיה. כיום מי שדוחף בעיקר את הרפורמות הממשליות הם דווקא הארגונים הבינלאומיים. נושא שעוסקים בו כיום באיחוד האירופי למשל, הוא אספקת שירות איכותי שהציבור יכול להעריך. האזרחים שנחשבו בעבר פסיביים הופכים בהדרגה להיות אקטיביים ויש להתחשב בדרישותיהם. עקרון נוסף הוא מתן אוטונומיה גוברת למנהלים בכירים בעיקר משליטת המערכת המרכזית. היום, ואני אומר לכם בתור עובד בכיר בעצמי בתוך הסקטור הציבורי, הבכירים בסקטור הציבורי הופכים יותר ויותר פסיביים ונכנעים למצב. סקטור ציבורי אוטונומי, עם חשיבה אוטונומית, יכול להציע הצעות טובות.
הזכרתי את הפרטת עיצוב המדיניות, השירות לציבור והתפקידים הרגולטוריים. ישראל נחשבת בין המדינות בהן יש מספר רב של מינויים פוליטיים ומידה רבה של חדירה פוליטית אל תוך השורות. בעניין הזה צריך הפרדה אחרת, אם לא תהייה ההפרדה הזאת חודרים גם האלמנטים השליליים של הפוליטיקה.
עקרון נוסף הוא הערכת ביצועים אשר כמעט לא קיים אצלנו בסקטור הציבורי, אלא אם פה ושם יש איזה שהוא מנהל בעל יוזמה ומעוף. מקסימיזציה של פוטנציאל המשאבים האנושיים והטכנולוגיה. היום בחלק ניכר מהשירותים הציבוריים בעולם יש משבר חמור באיכות כוח האדם וגם אצלנו, וזאת מכל מיני סיבות כמו שכר למשל. אבל מקסימיזציה של הפוטנציאל הזה הוא נושא מאוד חשוב. העיקרון האחרון הוא הפתיחה לתחרות והצורך בקבלת החלטה על השירותים שיסופקו על ידי המערכת הציבורית, אלו שיסופקו על ידי המערכת הפרטית ואילו שיופקו בשיתוף - זה דבר שאפשר לעשות אותו, ודרך אגב, בחלקו הוא נעשה במדינת ישראל.
ואלה עיקרי התכנית הנמצאת עתה בתהליך בנייה. העוגן הכלכלי הוא כמובן הקונסולידציה הפיסקלית המתמשכת, שתחייב הצבעה ארוכת טווח על מקורות מדויקים להתייעלות ולצמצום תקציבי ותהייה בסיס לתכנית העסקית של הממשלה. אני חושב שצריך להתחיל לבנות תכנית ל – 12 השנים הבאות באילוצי התקציב הקיימים. בטווח של מעבר ל - 13 שנה יש להכפיף את משרדי הממשלה ואת הסוכנויות השונות למשרד ראש הממשלה. הממשלה שלנו הולכת ומתרחבת, לא רק מבחינת מספר השרים, אלא גם מבחינת המכניזם של הממשלה. יש לצמצם את הממשלה, ואם דיברו על משטר נשיאותי, בהחלט יש מקום לעבור ל-agencies בשליטת משרד ראש הממשלה. חלק מהדברים נעשו כמו העברה לאחרונה של מנהל מקרקעי ישראל למשרד ראש הממשלה.
דובר על חיזוק מבני של משרד ראש הממשלה והפיכתו למרכז לתכנון לאומי. על כל נושא שדנתי בו יש חומר וניסיון למכביר בכל העולם. לא בכל תחום היו הצלחות, יש הצעות שאינן מתאימות למדינת ישראל, אבל יש לבצע את התוכנית, בחלקה בתוך הממשלה ובחלקה בחוץ.
בשעתו עסק ח"כ רמון בשיטת התקצוב. אני חושב ששיטת התקצוב חייבת לעבור שינוי מהותי מתקצוב למשרדים לתקצוב רתום ליעדים לאומיים וגם לטווחים ארוכים ובינוניים. אומר בזהירות ששיטת התקצוב הנוכחית מנציחה באופן ממשי עלויות של אי איכות ותוכניות לא רלוונטיות. היום השכר בסקטור הציבורי הוא הגבוה בשכר השכירים, ובהחלט יש מקום לדיפרנציציה ולכניסה למערכת שכר וקידום. לא ארחיב את הדיבור על
חיזוק העצמאות של השלטון המקומי. נציבות שירות המדינה צריכה לבחון בחינה מחודשת את ההפרדה בין קביעת מדיניות לעיצובה.
באשר למנהל מקרקעי ישראל, אם דיברנו קודם על מוקדי העוצמה והבירוקרטיה, זאת תהייה אחת הדוגמאות. בחלק גדול מהנושאים הם צריכים להתפרק מהעוצמה הבלתי מעורערת הזאת ולהוציא את הסמכויות שלהם החוצה. לא נעסוק בשינוי הכולל במערכת החינוך שעסק בו ד"ר שושני במסגרת הצוות הזה וזה עוד נושא שחלקו דרך אגב מומש כבר. בעניין חקיקת חוק השירות הציבורי, מדינת ישראל פועלת ללא חוק שירות ציבורי, אלא לפי תקנות ופרטי חקיקות בנושא השירות הציבורי, דבר שדרך אגב כל העולם המערבי בשנות ה- 90' ייסד.
ההפרטה אצלנו ולא רק ההפרטה של בזק ואל-על, אלא גם של 110 חברות ממשלתיות לא נעשתה בצורה יעילה ויש מקום לריכוז מאמץ רציני בנושא הזה.

  רפורמה במנהל הציבורי הישראלי - מצגת
הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד